התסיסה סביב פסילתם בידי דיינים חרדיים, של גיורי מערך הגיור בראשות הרב דרוקמן, הגיעה להכרעת בית המשפט העליון. שורה של ארגונים הגישו (יום ה', 5.6.08) עתירה להורות לבטל פסק דין לפסול יהדותם של אלפי גרים שהתגיירו בבתי דין מיוחדים המוכרים על-ידי הרבנות הראשית. מדובר במערך הגיור שבראשו עומד מזה חמש הרב חיים דרוקמן ושהודח לאחרונה על-רקע פרשת הגיור ודוח נציבות שירות המדינה.
את העתירה הגישו שורה של ארגונים בדרישה לבטל את הפסילה. מדובר בארגונים, מרכז צדק לנשים, נעמת, ויצ"ו, אמונה, קולך, נאמני תורה ועבודה, מבוי סתום, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, אוניברסיטת בר-אילן, ג.ר.נ.י.ת, שבות עם, מוסדות אור תורה סטון, המיוצגים בידי עוה"ד ד"ר אביעד הכהן, סוזן ווייס ויפעת פרנקנבורג.
הרב עמר שוקל התפטרות
בד בבד עם הגשת העתירה, הודיע (יום ו', 6.6.08) הרב הראשי הראשון לציון שלמה עמאר כי אם הרב דרוקמן לא יוחזר לתפקידו בראש מערך בתי הדיון המיוחדים לגיור, ישקול התפטרות.
הפרשה "התפוצצה" עם בואה של אשה, שהתגיירה לפני כ-15 שנים, להסדרת גירושיה בבית הדין הרבני באשדוד. במהלך הדיון "נחקרה" בידי הדיין הרב עטיא על אורחות חייה ובעיקר על שמירת המצוות שלה, ובעקבות התשובות, החליט לפסול את יהדותה ויהדות ילדיה ואף הורה להכניס את שמותיהם לרשימה השחורה של פסולי חיתון.
בכך הפרשה לא באה לקיצה, האשה הגישה ערעור לבית הדין הגדול לערעורים ושם לטענת העותרים, "הוסיפו הדיינים הרב אברהם שרמן, הרב חגי איזירר והרב אברהם שינפלד 'חטא על פשע'. לא רק שלא פסלו את החלטת הרב עטיא אלא שפסלו את כל הגיורים שנעשו על-ידי הרב חיים דרוקמן ובית דינו, משנת 1999 ואילך, ומכללא פסלו גם את כל הגיורים שנעשו בבתי הדין המיוחדים לגיור".
פגיעה בכללי הצדק הטבעי
בעתירה שהגישו הארגונים נטען כי הדיינים עשו כן "בפסק דין הכולל עשרות עמודים, ובו כתבו דברים קשים ביותר, לרבות העלאת חשדות פליליים, נגד בית דינו של הרב דרוקמן, בלי שנתבקשו לכך, בלי שיסתמכו על ראיות מהימנות וקבילות, בלי ששמעו את נשואי תלונותיהם, ותוך פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי ובשמם הטוב של אלפי אנשים, דיינים, גרים ובני משפחותיהם".
עוד נטען כי בכמה מלשכות רישום הנישואין בארץ, שפועלים מכוח חוקי מדינת ישראל, "עושים רשמי נישואין דין לעצמם, ומסרבים לרשום לנישואין אנשים שעברו גיור, למרות שנתגיירו בבתי דין שהוקמו על-ידי המדינה, הוכרו על ידה ומופעלים על ידה".
לטענתם, ההחלטה לפסול את יהדותם של המתגיירים, ניתנה תוך "חריגה מסמכות, פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי, ובפגיעה שלא כדין, חסרת תכלית ראויה ובלתי מידתית, בעקרונות יסוד במשפט, ובערכיה הבסיסיים ביותר של כל מדינה דמוקרטית, ומדינה יהודית ודמוקרטית מקל וחומר: כבוד האדם וחירותו, שמו הטוב, זכותו לנישואין, וטובת הילד".
מדינה בתוך מדינה
החלטת הדיין הרב אברהם עטיא לפסול את יהדותה של האשה כדן יחיד ניתנה לטענת העותרים, בחוסר סמכות וזאת "תוך שהוא מטיח ברב דרוקמן ובכלל הדיינים של בתי הדין המיוחדים לגיור דברי חירופים וגידופים, העולים כדי קללות ונאצות, בסגנון שאינו הולם אדם מישראל ומקל וחומר שאינו הולם נושא משרה שיפוטית ודיין בישראל".
"לו גופי-משפט אחרים במדינה היו נוהגים כמעשה בית-הדין הרבני בענייננו, כי-אז היתה מתבקעת האדמה עליה עומדים אנו כולנו", נטען בעתירה, "זו הדרך הבדוקה להקמתה של מדינה-בתוך-מדינה. זו הדרך לפירוד ולהתפוררות. הדרך דרך עקלקלות היא. דרך רעה היא. המעשה הזה אל-נא נעשנו, לא טוב הוא. מצב זה, של 'מדינה בתוך מדינה", ושל בתי דין ורשמי נישואין העושים דין לעצמם, אינו מתקבל על הדעת ואך מן הראוי הוא שבית משפט נכבד זה יורה אותם את הדרך הראויה ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון'".
דוח נציבות שירות המדינה - מוטה
כאמור, בסוגיה התערב גם הרב הראשי הרב שלמה עמאר, שהתייחס לפרשה בגליון "מעייני הישועה" המתפרסם השבת. הראשון לציון מתח ביקורת על הדחתו של הרב דרוקמן ואמר כי "אמר למי שצריך" כי הוא "שוקל להתפטר, אם הרב דרוקמן לא יוחזר לתפקידו". הוא הוסיף כי הבטיח לעשות "כל מאמץ שהרב דרוקמן ימשיך להוביל את מערך הגיור".
עוד אמר הרב עמר כי "הדוח שיצא על-ידי נציבות שירות המדינה נראה על פניו מאד מוטה ומגמתי נגד הרב דרוקמן והסובבים אותו. מאידך הוא משבח את האנשים שפגעו במערך הגיור, במתגיירים וברבנים המנהלים אותו". הרב עמר הדגיש כי כשנכנס לתפקידו לפני כחמש שנים "כל מערך הגיור בארץ היה מופקר לחלוטין וכיום מנסה הרבנות הראשית בכל דרך למסד ולרומם את מערך הגיור בדרך ההלכה הצרופה והמינהל התקין".
"העליון" מונע בצו רישום ב"פסולי חיתון"
בית המשפט העליון בתגובה לעתירה, הוציא (יום ה', 5.6.08) צו האוסר רישום האם, הגיורת, וילדיה ברשימת פסולי ומנועי החיתון. השופט אדמונד לוי הורה לצרף לעתירה כמשיב את היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. כמו כן הורה למשיבים בהם דייני בית הדין הרבני הגדול: הרב אברהם שרמן, הרב חגי איזירר, הרב אברהם שינפלד, כמו כן, דיין בית הדין הרבני האזורי באשדוד הרב אברהם עטיא, להגיב בתוך 30 יום לעתירה.