חשיפה בלעדית ב-Nfc. מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, שוקל לערוך בדיקה מקיפה: מדוע פעל ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, להעברת שדה הגז מול עזה לשליטת הרשות הפלשתינית. הדיונים בנושא מתקיימים בימים אלה. בדיקה ראשונית כבר החלה במשרד המבקר.

הויתור מצד ישראל על שדה הגז נעשה בשנת 2000 וכבר אז עורר שאלות. עתה, כאמור, נערכת בדיקה מקדמית כדי להביא בפני המבקר חומר ראייתי, כדי שיחליט האם לערוך בדיקה מקיפה. ד"ר מאיר גלבוע, יועצו של המבקר לענייני טוהר מידות, הוא המרכז את הבדיקה. בתקופה האחרונה הועבר מידע נוסף בנושא מצד עמותת אומ"ץ. פרטים חדשות אודות הפרשה פורסמו בספרו של העיתונאי אריה אבנרי (זעקי ארץ מושחתת) שיצא לאור ערב חג הפסח.

שדה הגז המצוי בחוף הים בשטח המקביל לעיר עזה, הוחזק במשך שנים על-ידי ישראל. צה"ל מנע גישה למקום מצד גורמי הרשות הפלשתינית, כמו גם מחברות רב-לאומיות שביקשו לקדוח במקום.

בשנת 1999, עם כניסתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה, החלו גורמים שונים לפעול בסביבתו הקרובה כדי לשכנעו לוותר לרשות על מאגרי הגז לטובת הפלשתינים. אחד הטיעונים שהועלו: מדובר במאגר האמור להיות שייך לרשות הפלשתינית. גם גורמים עסקיים רבים, ובהם איל ההון מרטין שלף ואיש העסקים מוחמד ראשיד, גילו עניין במאגרי הגז. ואלה לא היו היחידים.

ואכן, ברק נענה לפניות, מבלי שהתקיימו דיונים מסודרים בממשלת ישראל, ותוך התנהלות המעלה חשד לפגיעה קשה באינטרסים של ישראל ובטוהר מידות. מאגרי הגז הועברו לידי הרשות הפלשתינית, ללא תמורה, וזו מיהרה להתקשר עם גורמים עסקיים בינלאומיים כדי לקבוע עובדות בשטח. אחת מהן - חברת בריטיש גז. זו סיפקה את הידע, הציוד והמימון לעריכת קידוחים במקום, ובקידוח שביצעה נמצא גז בכמות מסחרית. שותפיה הם חברה הרשומה באתונה, שהינה בבעלות אנשי עסקים פלשתינים, וכן קרן ההשקעות הפלשתינית PIF שהוקמה בזמנו של יאסר ערפאת.