לראשונה: פוקר 'טקסס הולדם' - משחק אסור

תקדים, בית המשפט קבע כי משחק הפוקר "טקסס הולדם" הוא משחק מזל האסור על-פי החוק ולפיכך מי שאחראי על ארגון משחקים אלו עובר על החוק. בהחלטה כתבה השופטת רחל גרינברג כי מדובר במשחק שכדי לנצח בו צריך יותר מזל מאשר שכל.

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע (יום ה', 26.6.08) את מנהלו של מועדון "גולדן טקסס פוקר", ערן רוק, שיוצג על-ידי עו"ד נפתלי לוין, בעבירה של ארגון וניהול משחקי מזל אסורים. השופטת דחתה הטענות שהעלתה ההגנה באמצעות עדיה, כי מדובר במשחק המצריך כישורים ואסטרטגיה. אחד מהם, ראש מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין עו"ד אקסלרוד - שחקן מומחה בברידג', ערך בעדותו הקבלה בין משחק טקסס הולדם לברידג'. לטענתו "שניהם משחקי קלפים שבהם נדרשת מידה רבה של מיומנות וידע. ובאשר לטקסס הולדם, לדעתו ליסוד ההבנה והיכולת משקל רב יותר בקביעת תוצאת המשחק מאשר לרכיב הגורל".

עד נוסף, אלוף ישראל בברידג' ושחקן טקסס הולדם יוסף רול טען כי שחקן טקסס הולדם טוב נדרש לכישורים הבאים: "צריך יכולת ניתוח גבוהה מאוד של מצב מסוים, צריך תכונות אופי של קור רוח, סבלנות, צריך ללמוד המון, יש המון חומר עיוני שצריך לקרוא, לחקור את הנושא לעומק. חומר עיוני בשני התחומים. יש מאות ספרים, יש תחום סטטיסטי, תחום ניסיון עבר, אנשים מלמדים מה הדרך הנכונה. יש סטטיסטיקה בברידג' וגם בפוקר... יכולת הניתוח והידע הבסיסי במשחק, זה מקטין את אלמנט המזל. עצם זה שהפעולה חוזרת על עצמה מספר רב של פעמים זה גם מקטין את אלמנט המזל למינימום."

אך כאמור, השופטת גרינברג דחתה את טענות ההגנה וקבעה כי "משחק הפוקר 'טקסס הולדם' הינו משחק אסור לפי סעיף 224 לחוק העונשין". בהחלטה כתבה כי מהעדויות עולה כי במהלך המשחק נדרשים כישורי ידע בהסתברויות וסטטיסטיקות של "חלוקת קלפים, יכולת לשנות טקטיקות על-פי אלמנטים חיצוניים כמו מיקום השחקן בשולחן, כמות אסימונים וניהולים, היכולת לפענח את אסטרטגיית היריב". כלומר, מדובר לטענת העדים ב"משחק יכולת ולא מזל".

גישה זו אינה מקובלת עלי, כתבה השופטת גרינברג. "סיווגו של המשחק כמשחק מזל או כמשחק יכולת לפי סעיף 224 לחוק אינו נבחן על-פי מיומנותו של השחקן 'המומחה', אלא על-פי משחקו של השחקן 'הממוצע'... מטרת המחוקק לא הייתה לבחון את המשחק על-פי יכולתם הנדירה של מומחים, אלא על-פי אופן המשחק על-ידי 'אנשים שאינם בעלי סמכא ובעלי מומחיות מופלגת בתחום זה, אשר עלולים להתמכר למשחקים מעין אלה, שגורם המזל רב בהם, והמטרה הייתה למנוע תוצאה קשה זו'. הנה כי כן, בתיק הנוכחי העיד עד התביעה כי בשני הטורנירים בהם השתתף הפסיד: 'באותו ערב לא זכיתי, לא הספקנו להתחיל עוד. גם בפעם הקודמת לא זכיתי. הפסדתי כי הפסדתי עם הקלפים, חשבתי שאני הכי טוב בלוח והתברר שיש יותר טובים ממני בלוח.'".

השופטת הוסיפה כי בין היתר טענו העדים כי אחת מהמיומנויות הנדרשת היא "היכולת 'לבלף' את היריבים", וכבר נקבע בעבר בפסיקה כי "בין תכונתו של שחקן זה או אחר ל'העמיד פנים' בקשר למצב הקלפים שבידיו, לבין הכללים הקובעים את אופיו 'האינטרינסי' של המשחק, אין ולא כלום'".

עוד נדחתה טענת הנאשם לזיכוי מחמת "טעות במצב משפטי". לטענתו, מזה שלוש שנים מתקיימים טורנירים בישראל של משחקי פוקר טקסס הולדם וזאת באישור מהמשטרה. לפיכך, טען, אין לייחס לו כוונה פלילית.

השופטת ציינה כי היא מודעת לכך שמדובר בפסק דין ראשון הדן בחוקיות משחק הפוקר טקסס הולדם, עם זאת, "אי ידיעת הדין אינה פוטרת מאחריות פלילית". לא ניתן להחיל לדבריה את החריג לחוק בנוגע לפטור מאחריות פלילית בשל טעות במצב משפטי מאחר שההוכחה לכך מוטלת על הנאשם. זה לדבריה, "נמנע מלהציג את האישור עצמו לעריכת הטורניר או להזמין את הגורם המוסמך שאישר את האירוע על-מנת לעמוד על נימוקים והשיקולים למתן האישור... מכאן, לא הוכח התקיימות הסייג לאחריות פלילית - טעות במצב המשפטי".

סוף דבר, כתבה השופטת גרינברג "אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי סעיף 225 לחוק העונשין".