|
|
פסל קפקא ברובע היהודי בפראג מקום הולדתו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
גלויות, פתקים, ואיורים - הם בין חפציו הפרטיים של הסופר פרנץ קפקא שיינתנו כעת לגישה. סופרו של "המשפט" שמת בוינה ב-1924 משחפת בגיל 41, ביקש מידידו הטוב, מקס ברודי, לשרוף את כל כתביו, אך הלה לא הקשיב לו, ובמקום זאת ארז את הכתבים במזוודות וברח לפראג ב-1939 עם בוא הנאצים. ברוד והארכיון של קפקא הגיעו לדירה בתל אביב, ולאחר מותו ב-1968, ירשה את הדירה מזכירתו ואהובתו של ברוד, אסתר הופה.
אולם אסתר לא הייתה מעוניינת שהאקדמאים הישראלים ומוסדות התרבות בישראל יעיינו באוצר שנותר, וחפציו של קפקא נותרו עלומים, למרות ההתעניינות ההולכת וגוברת בעולם לגבי הסופר. עיתונאים בישראל שניסו לראיין אותה במהלך חייה נתקלו באישה "זעפנית ובעלת מזג רע". בשנה שעברה מתה הופה בגיל 101 והדירה בתל אביב עברה לחזקתן של בנותיה. לרשויות הישראליות יש סוף סוף גישה למסמכים היקרים.
פרופ' מרק גלבר, ראש המרכז ללימודי גרמנית באוניברסיטת בן-גוריון היה בין אלה שניסו להשפיע על הופה למסור את העבודה של קפקא לשמירה, אך ללא הצלחה. ב-1988 הופה איפשרה הצצה חטופה בכתבים של קפקא כאשר מכרה את העותק המקורי של "המשפט" במכירה פומבית בלונדון. בהזדמנות אחת, עצרו הרשויות הישראליות את הופה בשדה התעופה כשניסתה לעזוב את הארץ עם חלק מהארכיון, ואקדמאים מאמינים שאכן הצליחה להבריח חלק מהחומר.
בנותיה של הופה, רות וחוה, שתיהן בשנות השבעים לחייהן, מסרו את החומר של קפקא לאחרונה, וחוגים שלמים ברחבי העולם יוכלו עכשיו לקבל מבט עמוק יותר אל תוך חייו של הסופר הדגול.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
