|
השוטרת התנקמה בפקחית על שרשמה דוחות באזור מגוריה [אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
בית המשפט לתעבורה בירושלים, אברהם טננבוים, זיכה (יום ה', 17.7.08) את הילה יעקב, פקחית חנייה של עיריית ירושלים, מאשמת עבירה של הפרעה לתנועה, לאחר שקבע כי השוטרת שרשמה את דוח התנועה התנקמה בפקחית על רישום דוחות חנייה ולא משום שעברה על החוק. השופט גם חייב את המשטרה לפצות את הפקחית ב-300 שקל.
מפסק הדין עולה כי יעקב פעלה עם רכב של העיריה באזור מזרח ירושלים. בשלב מסוים, התקשרו אליה הממונים עליה והורו לה לעבור לפסגת זאב עקב תלונות אזרחים על חניות בעייתיות.
גרסת המשטרה הייתה כי ב-3.11.06, בסמוך לשעה 10:30, החנתה יעקב את רכב העיריה ברחוב מאיר גרשון בחנייה כפולה, סמוך לתחנת אוטובוס, חסמה נתיב נסיעה וגרמה להפרעה לתנועה. עוד נטען כי יעקב ופקחית נוספת, חיה שלומית אליהו, עמדו באופן המסכן את התנועה. מכוניות עוברות נאלצו לעקוף את רכב העיריה, ולהיכנס לנתיב הנגדי. אחת מהן הייתה מכוניתה של הקצינה פקד ש. יעל. הקצינה רשמה ליעקב דוח על הפרעה לתנועה.
לעומת זאת טענה הפקחית, כי רישום הדוח נעשה משיקולים זרים. לדבריה, רצתה השוטרת "לנקום" בה על שהיא רושמת דוחות באזור מגוריה.
עוד טענה כי רכבה לא סיכן את התנועה החולפת. היא וחברתה העידו כי רכבן עמד במפרץ אוטובוסים. על-פי נוהל של העיריה, אם אין מקום חנייה מתאים, פקח אחד רושם את הדוח וחברו יושב ליד ההגה כשהמכונית מותנעת. כך עשו גם במקרה הנדון, ויעקב היא שישבה ליד ההגה. לטענתה, היו בעבר מקרים של פגיעה ברכב העיריה ולכן ההנחיות הן שלא לעזוב את הרכב.
היא בכלל קצינת כוח אדם
בפסק הדין העדיף השופט טננבוים את גרסתה של הפקחית. מתמונות שהוגשו לבית המשפט התרשם כי לא היה בהעמדת הרכב כדי להפריע לתנועה. כמו-כן התרשם ממהימנות עדותן של שתי הפקחיות כי עשו הכל להימנע מהעמדת הרכב כפי שתואר בדוח השוטרת. תחילה, ניסו למצוא חנייה מוסדרת באזור. ורק לאחר שלא צלח הניסיון העמידו את הרכב במפרץ אוטובוסים ובאופן שממזער ככל שרק ניתן הפרעה וסיכון לתנועה החולפת.
השופט גם קבע כי אין להתעלם מטענת הפקחית, שאושרה בעדות חברתה, כי השוטרת אמרה לה "את רושמת דוחות בפסגת זאב ולכן אני ארשום לך דוח חזרה". חיזוק לכך אפשר למצוא בעובדה שהשוטרת אכן מתגוררת במקום שבו רשמו השתיים דוחות.
אך יותר מכל הדגיש השופט טננבוים את העובדה שהשוטרת משמשת קצינת כוח אדם ואינה עובדת כלל במשטרת התנועה. היא עצמה אישרה כי זה הדוח הראשון בחייה, אך טענה שהפעם רשמה אותו משום שזו "הפרה בוטה של החוק". השופט דחה גרסה זו, וכתב כי כל נהג או נהגת רואים בשנות נהיגתם עבירות תנועה קשות ורבות, וקשה להניח שאחרי עשרים שנות נהיגה מצאה השוטרת שדווקא חנייתה של הפקחית ברכב מונע, כשיש נהג ברכב, מהווה עבירה בוטה שיש לרשום עליה דוח ראשון.