עונשי מאסר וקנסות נגזרו (יום ב', 21.7.08) בבית המשפט המחוזי בירושלים על שלושה בני משפחת אבו-סביח משכונת סילוואן, שהודו במסגרת עסקת טיעון כי הכו באלות ובסכין את בן החמולה, האני אבו סביח, וגרמו לו חבלות חמורות, ובכלל צלקת עמוקה לכל אורך פניו, על-רקע סכסוך בין ילדיהם. השופטת נאוה בן-אור גזרה על ג'אבר אבו סביח, בן 29, 40 חודשי מאסר בפועל, על מסבאח אבו סביח, בן 31, שנתיים מאסר בפועל, ועל ג'יהאד אבו סביח, בן 20, 10 חודשי מאסר בפועל. כמו-כן גזרה על כל אחד מהם שנה מאסר על תנאי. על ג'אבר ומסבאח הוטלו גם קנסות של 2,000 שקל, ועל ג'יהאד 500 שקל. שלושתם חויבו לשלם יחד לקורבן 5,000 שקל פיצוי.
מגזר הדין עולה כי ב-30.12.07, בשעת בוקר מוקדמת, נסע האני ברכבו בשכונת סילוואן, בדרכו לעבודתו. עימו במכונית הייתה אחייניתו. השלושה ואחרים הגיעו למסלול נסיעת המכונית בשלושה כלי רכב. אחד מהם חסם את דרכו. השלושה היו מצוידים באלות, וג'אבר החזיק בידו גם סכין.
ג'אבר וג'יהאד חבטו באלה ברכב, ניתצו את השמשה הקדמית והאחורית, ג'יהאד פתח את דלת הנוסע שליד הנהג, משך החוצה את האחיינית, והיא ברחה. ג'אבר פתח את דלת הנהג ומשך את האני וזה נפל על הקרקע. ג'אבר ומסבאח הכו אותו באלות בכל חלקי גופו, וג'אבר גם דקר אותו. נגרמו לו חתכים עמוקים בפניו, ובקרקפתו, ושבר בברכו.
בטיעונים לעונש הציג הסנגור לשופטת תמונות המתעדות את פציעתו של ג'אבר קודם לכן בידי האני, וכן קלטת שלטענתו צולמה לאחר שהאני הופיע בבית המשפט על קביים, ובה הוא נראה מהלך באופן חופשי. כמו-כן הגיש תמונות המתעדות הרס שגרם, לטענתו, האני לביתם של ג'אבר ומסבאח.
עוד הציג מכתב שכתב לפרקליט המחוז, ונותר לדבריו בלא מענה, ובו הוא מוחה על שמערכת אכיפת החוק לא טיפלה בתלונת ג'אבר כי האני פצע אותו וגרם לו נכות צמיתה באחת מעיניו. אבל השופטת ציינה כי במהלך המשפט פעלה הפרקליטות בעניין התלונה שהגיש ג'אבר על הפגיעה בעינו, אך מתברר כי הוא בכלל ייחס בתלונתו את הפגיעה לשני אחרים, ראלד ומוחמד אבו סביח, ושמו של האני אינו מוזכר בה כלל. השופטת ציינה כי הסתירה בין זהות הפוגע שנזכר במכתבו של הסנגור לפרקליט המחוז לבין תלונתו של ג'אבר במשטרה, מעוררת "הרהור באשר לטעם העומד מאחורי השינוי בזהות הפוגע הנטען".
לא אירוע ספונטני
בגזר הדין דחתה השופטת בן אור את הטענה כי מדובר באירוע ספונטני ולא מתוכנן, וכתבה כי היא הייתה מתוכננת ואכזרית. "אדם אינו מסתובב, דרך שגרה, עם אלה וסכין, ובוודאי שאין שלושה אנשים יושבים יחד במכונית, סתם כך, כשהם מצוידים באלות, שמא יזדמן להם לעשות בהן שימוש", כתבה.
"נראה כי חטאו של האני מסתכם בהיותו שייך לאותו פלג מן המשפחה הצוהב את הפלג אליו משתייכים הנאשמים. לא הובאה בפניי כל ראיה כי האני עצמו הוא שפגע במי מן הנאשמים, וככל שהובאה ראיה בעניין אותה פגיעה במהלך המשפט,יש בה כדי להצביע דווקא על כך שלא הוא שגרם לאותה פגיעה. גם הטענה כי הנאשמים, כיתר בני משפחתם, חשו תסכול מאוזלת ידה של המשטרה בטיפול בתלונתו של ג'אבר היא טענה בעירבון מוגבל, בשים לב לכך שג'אבר התלונן במשטרה על אותו אירוע למעלה מחודש לאחר שאירע, לטענתו, והסביר כי התאחר משום שהיה חג ומשום שלא חש בטוב מאז", כתבה השופטת
עם זאת, ציינה השופטת בן אור כי אין לשלושה עבר פלילי, וכי הם הודו. ההודאה אומנם באה לאחר תחילת המשפט, אך אין להתעלם מכך שבהודאתם חסכו את הצורך בהבאת אחייניתו של האני, בסיטואציה רגישה ובעייתית מבחינתה.