|
|
משרד הפנים. סודיות לא מוחלטת
|
|
|
|
|
שופטת בית המשפט למשפחה בירושלים, נילי מימון, הורתה (יום ה', 24.7.08) בצעד תקדימי לפקיד השומה במס הכנסה למסור לאישה, הטוענת לאבהותו של גבר על ילדיה, מידע על מקום עבודתו של האיש, כדי שתוכל לאתר אותו ולמסור לו צו הבאה לבית המשפט.
בתביעה שהגישו האישה וארבעת ילדיה לבית המשפט למשפחה, טענו, באמצעות עו"ד נתלי אוחנה עברי, כי הוכחת אבהותו של הגבר היא תנאי להכרת המדינה בהם כבעלי מעמד חוקי. אבל האיש לא הגיש לבית המשפט כתבי טענות מטעמו, לא הגיב להחלטות ולא התייצב לדיונים. הוצא נגדו צו הבאה, אך המשטרה לא הצליחה לבצעו בכתובת הרשומה במשרד הפנים.
האישה טוענת כי האיש עובד במקום מסוים, והיא מעוניינת להמציא לו את כתבי הטענות באמצעות מקום עבודה זה, וכן להפנות את משטרת ישראל לשם לצורך ביצוע צו ההבאה.
פקיד השומה התנגד לבקשה, באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה, וטען שחל חיסיון על מידע המצוי בידי רשויות המס, בהתאם להוראות סעיפים 231 ו-232 לפקודת מס הכנסה הקובעות חובת סודיות. פקיד השומה הציע שהאישה תפנה למשרד הפנים ותבקש לאתר את האיש.
בהחלטתה לקבל את בקשת האישה, כתבה השופטת מימון כי אכן פקודת מס הכנסה מטילה חובת סודיות מוחלטת על פקידי המס, ואוסרת על בתי המשפט לחייבם לגלות סודות, אבל איסור זה חל "הכנסתו של אדם או פרט שבהכנסתו". מכאן, פרט שאינו מתייחס להכנסה אין חלה עליו חובת הסודיות הגורפת. בעניין הנדון, כתבה השופטת, מדובר במקום העבודה של האיש, ולכן חובת הסודיות אינה חלה עליו.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
