דל אמצעים ישלם פחות. בית המשפט העליון קבע (יום ב', 4.8.08) כי ד"ר יולי נודלמן ישלם לשר לשעבר, נתן שרנסקי, פיצוי של 500 אלף שקלים, ולא 900 אלף ש"ח כפי שקבע בית המשפט המחוזי. חיובו של נודלמן - בגין פרסום לשון הרע בספרו: "שרנסקי בלי מסכה". נודלמן טען בספרו כי שרנסקי היה, בין היתר, סוכן של כמה שירותי מודיעין, קיים קשרים עם גורמים פלילים ושיתף פעולה עם הקג"ב.
בהחלטה לחייבו בפיצויים בגין לשון הרע, כתב בית המשפט המחוזי בירושלים כי הפרסום של נודלמן היה "ריסוק מגמתי, שיטתי וחסר ביסוס עובדתי של דמותו ותדמיתו של שרנסקי". בית המשפט פסק כי על נודלמן לשלם לשרנסקי סכום של 900 אלף שקלים וכן לפצות את המפלגה ששרנסקי עמד בראשה, ישראל בעליה, בסכום של 75 אלף שקלים.
בערעור שהגיש נודלמן, באמצעות באי-כוחו עוה"ד יורם מושקט ושרון שפינט, נטען כי אינו יכול לעמוד בסכום בשל היותו אדם פרטי, מבוגר ובעל יכולת כלכלית מוגבלת. בית המשפט קיבל את הערעור והפחית את הפיצוי ל-500 אלף שקלים.
השופטות אילה פרוקצ'יה, מרים נאור ועדנה ארבל, ציינו בהחלטה כי החוק מאפשר במסגרת שיקולי הסעד התרופתי להתחשב במצבו של הפוגע ו"לתת משקל יחסי למצבו האינדיבידואלי מבחינת יכולת כלכלית והיקף יכולתו לעמוד בחובת הפיצוי המושת עליו". לדבריהן, אין דומה פיצוי המושת על גוף כלכלי איתן כגון כלי תקשורת לבין "אדם פרטי דל אמצעים הנדרש לפרוע משארית משאביו, לדרדרו לפת לחם ואף להוליכו לעבר הליכי פשיטת רגל".
בהחלטה מנתה השופטת פרוקצ'יה את נזקיו של שרנסקי, שיוצג בידי עו"ד דן אבי יצחק, כתוצאה מפרסום לשון הרע. היה בכך כדי "להשפילו בעיני הבריות וכדי לעשותו מטרה לשנאה ובוז ולעג. היה בהם כדי לבזותו בשל מעשים, התנהגות ותכונות שיוחסו לו היה בהם כדי לפגוע בו במשרתו הציבורית ובמעמדו כמנהיג מפלגה הפועל על בסיס אימון הציבור ואימון בוחריו".
השופטת הוסיפה כי "דברי הבלע בספרו של נודלמן שהופנו נגד שמו הטוב של שרנסקי פגעו קשות במעמדו הציבורי ובמעמדה הציבורי של מפלגתו. הפגיעה גברה במיוחד על-רקע המעמד הציבורי המיוחד ממנו נהנה שרנסקי לאורך השנים לאור פעילותו רבת החשיבות במסגרת מאבקם של מסורבי עליה בברית המועצות, ועמידתו האמיצה נגד משטר אימתני שביקש להכניע ולדרוס כל ביטוי להזדהות ציונית של יהודי ברית המועצות. הוא שילם מחיר אישי כבד על פעילותו הנמרצת העקבית והאמיצה לאפשר ליהודים המזדהים עם הציונות לעלות לישראל והפך דוגמא ומופת בעולם כולו ללוחם חופש יהודי העשוי ללא חת".
משמעות מיוחדת הייתה לפרסום "דברי ההשמצה והבלע" דווקא סמוך לתקופת בחירות, כתבה עוד. בכך קיבלו הדברים חשיפה נרחבת בציבור ובפני תומכי המפלגה ובכך הייתה "העצמה של הפגיעה והנזק שנגרמו לשרנסקי ומפלגתו".
מנגד, "אין לשכוח כי שרנסקי כאיש ציבור קיבל על עצמו במשתמע חובה ואחריות להשתלב במאבק הדמוקרטי על שוק הדעות והרעיונות במערכת הפוליטית הישראלית... במסגרת זו הוא גם קיבל על עצמו חשיפה לדברי ביקורת ולעיתים אף לדברים נלוזים שהם מנת חלקם של אנשי ציבור במערכת פוליטית דמוקרטית המתאפיינת בחופש ביטוי וביקורת". כיוצא מכך עמדו לרשותו ולרשות מפלגתו "אמצעי תקשורת שונים שאפשרו להם להגיב לדברי הדיבה שנאמרו נגדם שאינם נתונים לאנשים פרטיים מן השורה".
עוד ציינה השופטת כי סכום הפיצוי שנודלמן חוייב בו כלפי שרנסקי עומד על 900 אלף שקלים. "סכום זה הוא הגבוה ביותר בהתייחס לעובדה כי המפרסם הוא איש פרטי, בגיל מתקדם, גמלאי ובעל יכולת כלכלית מוגבלת. השתת פיצוי בשיעור כזה עליו עלולה למוטטו כלכלית ולהביאו לפשיטת רגל".
לפיכך "יש להפחית את שיעור הפיצוי ולהעמידו על 500 אלף שקלים". בית המשפט אף הותיר את כנה את ההחלטה לאסור על הפצת הספר ופרסום הודעה בעתון לנמענים שונים.
בית המשפט הפחית גם את סכום ההוצאות שבהן חוייב נודלמן מ-300 אלף שקלים ל-150 אלף שקלים. נודלמן חוייב גם בפיצוי למפלגת ישראל בעליה ובהוצאות משפטה בסכום של 90 אלף שקלים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
