עורך הדין יעקב שפירא, אחד מעוזריו הבכירים של היועץ המשפטי לממשלה, קבע הנחיות לגבי הזכאים להיות מועמדים למינוי כחברים בוועדה שתכריע, לאחר הבחירות, מי יהיו חברי מועצת הרבנות הראשית.
שפירא מדגיש בדבריו, כי הימנות אדם על גוף בוחר שעתיד להכריע בבחירת מועמדים אשר הוא או מקורבו נמנים עליהם, הינו ניגוד עניינים מובנה וקיצוני, אשר כל עוד החוק לא איפשר אותו במפורש, חזקה כי תימנע אפשרות קיומו. לאור זאת, ניתן להניח כי חבר האסיפה הבוחרת אינו יכול להיות מועמד לתפקיד רב ראשי לישראל או לחבר מועצה.
לדעת שפירא, ניתן להסיק מהעובדה שחברי ועדת הבחירות, האמונים על ביצוע תקין של הבחירות, אינם רשאים להתמודד, כי על אחת כמה וכמה לא יכולים להתמודד חברי האסיפה.
רק הוראה מפורשת בחוק (אשר אינה קיימת) היתה מבטלת את החזקה לפיה מועמד או מקורבו אינם יכולים להיות בוועדה הבוחרת.
שפירא קובע כי על-פי הדין:
א) יש למנות לאסיפה הבוחרת, בהתאם לסעיף 7(1) לחוק הרבנות, 30 רבני עיר מן הערים הגדולות, אשר אינם מועמדים לחברות במועצה, וזאת מלבד רבני הערים ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה ובאר-שבע, אשר אין מניעה כי יכללו באסיפה הבוחרת שכן הם מכהנים במועצה מתוקף תפקידם.
ב) גם שאר הרבנים באסיפה הבוחרת אינם יכולים להיות מועמדים לחברות במועצה. לפיכך, אם רב עיר ממועצה מקומית גדולה מועמד כחבר במועצה, לפי סעיף 7(2) לחוק הרבנות, יתמנה לאסיפה הבוחרת רב עיר ממועצה מקומית אחרת, גם אם היא קטנה יותר. הוא הדין לרבנים אזוריים ורבנים מן המושבים הגדולים.
ג) יש לכלול באסיפה הבוחרת בהתאם לסעיף 7(5) לחוק הרבנות, רבני שכונה ותיקים שאינם מועמדים לחברות במועצה.
ד) יש לכלול באסיפה הבוחרת בהתאם לסעיף 7(6) לחוק הרבנות, עשרה דיינים ותיקים שאינם מועמדים לחברות במועצה.
ה) חברי האסיפה הבוחרת אינם יכולים להיות קרובי משפחה מדרגה ראשונה של מי מהמועמדים.
שפירא מדגיש, כי האסיפה רשאית לפעול גם אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מ-80 (בהתאם לחוק).
