|
איפה הסוכה? [צילום: אילה בן-אבו]
|
|
|
|
|
אסתר שבת תבעה את ענת אייל (נתבעת 1) ואת רותם אייל (נתבעת 2) בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 7,938 שקל בגין אובדן סוכה. מכתב התביעה עלה שהתובעת שכרה דירה עם מחסן ומוסך מהנתבעות בשנים 2002-2004 ולפני תום התקופה השאירה במחסן, בהסכמת הנתבעות, סוכה גדולה הכוללת 16 דפנות עץ, קרשים וסכך. "בסמוך לחג הסוכות כשביקשתי לקחת את הציוד מהמחסן, התברר שהסוכה נעלמה". לדברי התובעת, על הנתבעות הייתה מוטלת אחריות מתוקף הוראות חוק השומרים ועליהן לפצותה בגין הנזק הממוני, עוגמת נפש והוצאות עקיפות שנגרמו לאחר נאלצה לרכוש, בכל כורחה, סוכה חלופית זולה.
בכתב ההגנה טענה נתבעת 1 שאין לה יריבות עם התובעת שכן היא שכרה את הדירה מבתה, נתבעת 2 ויש לדחות את התביעה נגדה. נתבעת 2 השיבה שלא התירה לתובעת לעשות שימוש במחסן בתום תקופת השכירות ואם הושאר ציוד הרי שבכך הופר הסכם השכירות. "אם התובעת השאירה ציוד במחסן, הרי שהפרה בכך תנאי מהותי בהסכם השכירות לפיו, היה עליה לפנות את הדירה, כולל המחסן, מכל אדם וחפץ עם תום תקופת השכירות". הנתבעת 2, ביקשה לדחות את התביעה.
לדיון בפני השופטת אנה שניידר, לא הופיעה התובעת וילדיה ייצגו אותה. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת את התביעה ללא חיוב בהוצאות, לפנים משורת הדין, וכל צד ישא בהוצאותיו. "לא ניתן היה לברר מכלי ראשון, האם ביקשה התובעת מהנתבעות או ממי מטעמן להשאיר את ציוד הסוכה במחסן לאחר תום תקופת השכירות, ממי בדיוק ביקשה, והאם נענתה בחיוב או שמא השאירה את הציוד בפועל במחסן והנתבעות לא התנגדו לכך, ובמלים אחרות- הסכימו מכללא להשארת ציוד הסוכה מבלי להתעניין בו כלל".
השופטת שניידר דחתה את טענת נתבעת 2 שלא הושאר ציוד במחסן ולדבריה, הסוכה נשארה במחסן מבלי שהנתבעת 2 התנגדה. "לא שוכנעתי שנתבעת 2 בדקה את המחסן באופן פיזי עם עזיבתה של התובעת. נראה שהציוד במחסן לא רק שלא היה בראש מעייניהן של הנתבעות אלא שלא עניין אותן כלל". לטענת השופטת שניידר, ניתן לראות בתובעת כברת רשות להשתמש במחסן מבלי שחלה על הנתבעות חובה ואחריות לציוד שהושאר במחסן.
"על כן ספק אם חלות בעניינינו הוראות חוק השומרים. לפי סעיף 1 (א) לחוק השומרים שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות. הואיל ולא שוכנעתי שהנתבעות החזיקו בציוד הסוכה - הרי שאין לפנינו 'שמירה' כמשמעותו בחוק השומרים. הואיל ולא שוכנעתי שהייתה לנתבעות טובת הנאה כלשהי לעצמן בשמירת ציוד הסוכה - יש לראותן כ'שומר חינם' כאמור בסעיף 1 (ב) לחוק השומרים. לפי סעיף 2 (א) לחוק השומרים, שומר חינם אחראי לאובדן הנכס או לנזקו אם נגרמו ברשלנותו. הואיל ולא הייתה חובה כלשהי על הנתבעות לשמור על ציוד הסוכה שבמחסן, הרי שלא ניתן לייחס להן רשלנות כלשהי בקשר להעלמו ואין להטיל עליהן אחריות לנזקיה של התובעת".