מדינות המערב חלוקות לגבי רוסיה

בעקבות התוקפנות החדשה של רוסיה תוהות מדינות המערב כיצד אפשר לפעול נגדה מבלי לפגוע ברצונן להמשיך ולקבל מרוסיה את האנרגיה שהיא מספקת להן.

ביום שלישי יערכו שרי החוץ של נאט"ו ישיבת חירום לגבי משבר גאורגיה. המדינות האירופיות חלוקות ל"אירופה הישנה", כלומר מזרח אירופה, ו"אירופה החדשה" - מערב אירופה. אירופה החדשה הנתמכת בידי בריטניה וסקנדינביה, נוקטת עמדה קשה יותר לגבי רוסיה, בזמן שאירופה הישנה תתחזק בעמדתה כי גאורגיה (ועמה אוקראינה) אינה מוכנה עדיין להצטרף לנאט"ו.

"אינני סבור כי אירופה מוכנה לצאת למלחמה עם עצמה בגלל גאורגיה", אמר סטפן קורנליוס, עיתונאי בעיתון הגרמני "סוד דויטשה צייטונג". בסופו של דבר, המדינות האירופיות יקחו את עמדתה של ארה"ב, הבוחנת דרכים להעניש ולהזהיר את רוסיה, ואולי אפילו להשעות את המועצה הרוסית בנאט"ו, ולקדם את הצטרפותה של אוקראינה לברית. עולה גם האפשרות כי נאט"ו תתחיל לבנות תשתית שתאפשר הגנה צבאית למדינות הבלטיות ולפולין, במידה שייכנסו למלחמה עם רוסיה. עד עתה רוסיה לא נחשבה למדינת איבה.

המנהיגים לשעבר, גרהרד שרודר (גרמניה) וז'אק שיראק (צרפת), תמכו רוסיה והתנגדו למהלכים הגנתיים נגדה; אולם הקאנצלר הנוכחית אנגלה מרקל, ונשיא צרפת סרקוזי הם פרו-מערביים ואנטי-קומוניסטיים. באותו זמן, צרפת, גרמניה ואיטליה תלויות באנרגיה הרוסית. סרקוזי מעוניין לתווך בין וושינגטון לבין מוסקבה, ואילו מרקל מתמודדת עם שר החוץ הסוציו-דמוקרטי פרנק-וולטר סטיינמאייר, שנחשב לידיד של מוסקבה, ואשר הפציר במערב, בריאיון שנתן ביום ראשון, לא להשעות את השיחות בין האיחוד האירופי לבין רוסיה ולא להחרים את רוסיה מנאט"ו.