לעיתים נדירות קורה שמגיעים למקום ופתאום שומעים אותו, את הקליק הזה שמחבר בין הבפנים שלך לבינו. את אזור עמק חפר סימנתי בליבי בעבר, במהלך קיץ רחוק ובלתי נשכח שבסופו הבטחתי לעצמי לחזור אליו לתמיד ביום מן הימים (כשאהיה נשואה למושבניק, אגדל שני ילדים ואגור בבית חלומות, רבע שעה מהים, כמובן). לחלומות, מסתבר, טיימינג משלהם ומה טוב לחזור פתאום, להציץ אליהם שוב ולהיזכר. ל'אנאמרו' מסעדה הממוקמת בתחילתו של בית יצחק (המושב הגדול בארץ, סתם לידע כללי), הגעתי יחד עם חברה טובה בשעת צהריים מוקדמת.
