הנהלת בנק ישראל והנגיד, דוד קליין, נפגשו היום עם ראשי מערכת הבנקאות, והציגו בפניהם את תוכנית בנק ישראל לקידום רפורמה במערכת התשלומים והסליקה בישראל. בבנק מבקשים בזאת להתאים את תנאי הסליקה במשק הישראלי, לכללים הבינלאומיים המקובלים.
אבן היסוד ברפורמה המתוכננת, היא הקמת מערכת חדשה לסליקה של תשלומים גדולים בזמן אמת (RTGS- (Real Time Gross Settlement שתבטיח שסליקת התשלומים הגדולים תתבצע בזמן אמת, בדרך בטוחה ויעילה ותמנע את רוב הסיכונים הקשורים בסליקה.
סליקה היא הפעולה בה עובר כסף מחשבון לחשבון או מידיים פרטיות לידיו של גוף בנקאי. בבנק מסבירים, כי מערכת הסליקה בישראל איננה מבוצעת כיום בזמן אמיתי, ועסקות כספיות מאושרות בפיגור של 24 שעות לפחות. הכוונה היא, שכל אחד מאיתנו המפקיד כסף בחשבון בבנק, או מושך כסך מחשבונו, יראה את תוצאות הפעולה - רק למחרת היום.
בבנק ישראל סבורים, כי איחורים אלה בסליקה, גורמים לסיכונים פתוחים, כמו למשל, אם הצד החייב לא מכבד את חלקו, או שהמערכת התפעולית לא פועלת. בשני סיכונים אלו, כך אומרים בבנק ישראל, תטפל המערכת החדשה.
הרפורמה תבוצע כפרוייקט משותף לבנק ישראל ולבנקים המסחריים. בנק ישראל יוביל את תהליך השינוי אך לבנקים יהיה בו חלק פעיל. ארגון העבודה ייעשה באמצעות צוותי עבודה של בנק ישראל אשר יעבדו בשיתוף עם צוותים של הבנקים המסחריים.
שאיפת בנק ישראל והבנקים במסחריים, היא שהמערכת תוקם עד סוף שנת 2005, וכי עד שנת 2010 היא תסלוק כ-90% מכלל התשלומים במשק (על-פי הניסיון המצטבר בעולם). לאחר הכנסת מערכת זו לפעולה יקטנו הסכומים שיסלקו ביתר מערכות הסליקה דבר שיקטין את הסיכון הקיים במערכות אלו.
בנק ישראל מסר, כי הוא יהיה האחראי לתיאום הכולל של הרפורמה, יקבע את נהלי העבודה והאבטחה ויפקח באופן שוטף וקבוע על מערכות התשלומים והסליקה בכלל ועל מערכות ה-RTGS בפרט. הבנקים המסחריים יהיו שותפים מלאים ליישום הרפורמה, והאחראים להתאמת המערכות הפנימיות שלהם ולהקמת הממשקים עם המערכת המרכזית.
במהלך שנת 2000 בדקה קרן המטבע הבינלאומית את התאמתן של מערכות תשלומים חשובות במספר מדינות, בהן ישראל, ל-10 עקרונות בסיסיים של יציבות המערכת. הממצאים העיקריים לגבי המערכות בישראל הצביעו על מספר בעיות ביחס למקובל בעולם ונדרש שיפור.
מערכות סליקה אמורות לבצע סליקה סופית בסוף יום העסקים. בישראל לא קיים חוק יעודי המסדיר את כל ההיבטים המשפטיים של ביצוע תשלומים וסליקתם. התייחסות להיבטים אלו מופיעים במספר חוקים, והמלצת קרן מהטבע, היא לחוקק חוק חדש שיסדיר את מערך התשלומים בכללותו.
לדעת קרן המטבע, הנהלים ותהליכי העבודה בישראל אינם מאפשרים לבנקים המסחריים להפנים את כל הסיכונים, הכרוכים בסליקת תשלומים. הבנקים מניחים, לפי קרן המטבע, כי בנק ישראל ישא בסיכונים אלו, ולכן אינם מתמחרים אותם ואינם מביאים אותם בחשבון בשיקוליהם העיסקיים.
מערכת התשלומים צריכה לכלול כללים ברורים לניהול סיכוני אשראי ונזילות, תוך חלוקה ברורה של סיכונים אלו בין מפעיל המערכת למשתתפים האחרים - לדעת קרן המטבע עיקרון זה אינו מיושם בישראל ובנק ישראל נוטל כיום, בדרך כלל, על עצמו את סיכוני האשראי ואת אספקת הנזילות.
מערכות תשלומים וסליקה, החיוניות לביצוע תשלומים לכל מטרה, הן גורם מרכזי בתפקוד השווקים הפיננסיים והפעילות הכלכלית של המשק. בבנק ישראל אומרים היום, כי מערכות הסליקה הופכות ליותר ויותר חשובות, על רקע ההתפתחות הטכנולוגית והתחזקות הקשרים והתלות ההדדית בין השווקים.
