האם צריך לפקח על חברות הרייטינג?

חברת הדירוג הפיננסי סטנדרד אנד פור'ס (S&P) ( Standard & Poor's) טענה (יום ה', 11.9.08) כי הכללים החדשים של האיחוד האירופי עלולים לפגוע בייעוץ הבלתי תלוי שהיא מציעה למשקיעים.

גופי הפיקוח באיחוד האירופי יקבעו בחודש הבא טיוטא של כללים חדשים שלפיהם יהדקו מפקחים מטעמם את המעקב אחרי חברות הרייטינג כדי להבטיח שחוות הדעת שלהן על השקעות מבוססות היטב, שקופות ואינן לוקות בניגודי אינטרסים.

שלוש חברות הדירוג הגדולות, שמרכזן בארה"ב, S&P, Moody's ופיטץ', מואשמות כי ידן הייתה במשבר משכנתאות הסב-פריים שזעזע את האמון בשוקי האשראי במהלך השנה שחלפה, משום שלא הורידו בזריזות הראויה את הדירוג של ההשקעות המבוססות על משכנתאות הסב-פריים האמריקניות, הניתנות לאנשים בעלי יכולת גרועה לפרוע אותן, על אף הסימנים שיותר ויותר מהלווים האלה פיגרו בתשלומיהם.

איאן בל, יועץ משפטי אירופי בכיר ל-S&P, אמר בניס שבצרפת כי תוכניותיה החדשות של הנציבות האירופית עלולות לאפשר לגופי הפיקוח "להשפיע במישרין על מגוון של אספקטים מעבודתנו, משום שהמפקחים הפיננסיים מטעמם יוכלו לשאול את החברות כיצד הגיעו להחלטותיהן. "זוהי דלת פתוחה להתערבות בתוכן הדירוג וגורמת לנו מידה עצומה של דאגה", אמר בל בוועידה שארגן צוות החשיבה הפיננסי יורופי (Eurofi), שמרכזו בפריס.

גם אם שום גוף מ-27 גופי הפיקוח הארציים של האיחוד האירופי לא הפעיל עד כה לחצים על חברות דירוג, מתעורר חשש שהמשקיעים יאמינו שעצם קיומה של סמכות כזאת פירושה שייעשה בה שימוש ועל כן היא תפגע בערך הדירוגים, אמר בל. "כל הטלת ספק בדירוגים, המשמשים אסמכתא לשיווק השקעות פיננסיות, עלולה להיות לא בריאה לשוקי ההון", הזהיר.

המקרה של נורת'רן רוק

פקידים אירופיים דחו את הטענות כי תוכניתם לפקח על הדירוגים היא שליפה מן המותן בתגובה על המשבר שהטיל פחד על הבנקים, שיתק את ההלוואות וייקר את עלויות האשראי לחברות ולמשקי הבית.

אדי ויימירש, העומד בראש קבוצת מפקחים פיננסיים אירופיים שכנראה תפקח על חברות הדירוג, הגן על הצעדים המתוכננים ואמר שהם נועדו לטפל בגורמים ל"זעזוע גדול למשקיעים" שהוביל ליציאת כספים מסיווית מקרנות ההשקעה. "אני חושש מתגובה מוגזמת על צעדים אלה", אמר. "עלינו להבטיח שאם נפקח, זה יהיה משהו שנעשה אותו נכון. שומרי הסף הללו צריכים להיות תחת פיקוח מספיק כדי שהשווקים יוכלו לסמוך עליהם בביטחון".

ויימירש אמר כי אמון המשקיעים לא חזר לשוק, אף שהבנקים הציגו הפסדים שבשלב הראשון לא מיהרו להודות בהם, ופירוש הדבר שהבעיות בשוק היו יותר יסודיות. הוא אמר כי כללי הבקרה על הקבוצות הפיננסיות היו נקודת מפתח, וקריסתו של בנק המשכנתאות הבריטי נורת'רן רוק רק הדגימה את הסכנה הנשקפת ממנכ"ל דומיננטי ומועצת מנהלים פסיווית שלא שואלת מספיק שאלות על חשיפתה של החברה לסיכונים.