|
אילוסטרציה [צילום: אגודת הסטודנטים יו"ש]
|
|
|
|
|
אייל גור תבע את פביליון כנסים ואירועים בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 4,155 שקל לאחר שסירבה להשיב לו מקדמה. מכתב התביעה עלה שאשתו חתמה בחודש אפריל אשתקד על הזמנה לעריכת בר מצווה, לבנם, באולם של הנתבעת וסוכם שתיערך טעימה ובסופה ניתן יהיה לבטל את ההזמנה ללא חיוב בקנס ועם החזר המקדמה. הטעימה נערכה ביום: 16.5.07 ורק ביום: 5.7.07 הודיע התובע על החלטתו שלא לקיים את האירוע באולמה של הנתבעת. בקשתו להחזר מקדמה נתקלה בסירוב משום שנמסרה באיחור רב. בכתב התביעה ביקש התובע את המקדמה, בתוספת 1,155 שקל עלות יעוץ משפטי וכן 2,000 שקל עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שההודעה לביטול האירוע, נמסרה באיחור בלתי סביר, ובחלוף שישה שבועות מתאריך הטעימה, ומשכך אין הצדקה להשיב את המקדמה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בחודש יולי, בהעדר הצדדים, דחה השופט יחזקאל ברקלי, את התביעה לאחר שקיבל את עמדת הנתבעת וחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 250 שקל. "עם כל הכבוד, נראה לי שהתובע הרחיק לכת והגזים במועד שבחר להשתמש בזכותו להודיע על ביטול ההזמנה. אם היה מודיע כעבור יום או יומיים לאחר הטעימה על הביטול יתכן והיה ניתן לראות בכך התנהגות סבירה. אבל המתנה כה ארוכה של כשישה שבועות אינה סבירה ומשום כך אני דוחה את התביעה מכול וכל".
השופט ברקלי הבהיר שמסמך משפטי יש לפרש כפי שהיה מפרש האדם הסביר בנסיבות העניין, וההזמנה שנחתמה בין הצדדים היא חוזה לכל דבר ועניין וסוכמו בה תנאי ההתקשרות. "בהזמנה היה תנאי מכללא שתיערך טעימה, והיה גם תנאי מתלה שנתן לתובע את הזכות לבטל את ההזמנה אם לא יהיה מרוצה מהאוכל. בהזמנה לא נקבע מועד עד מתי זכאי התובע להודיע על אי שביעות רצונו מהאוכל. כאשר אין מועד לביצועו של תנאי בהסכם פונים כאמור לשכל הישר, להיגיון ולמנהג הנוהג בנסיבות העניין. משהסכימו הצדדים כי התנאי המתלה יכנס לפועל לאחר הטעימה, מותר היה להניח שעם סיומה יודיע התובע אם ערבו לו המאכלים או שהוא משתמש בזכותו ומבטל את ההזמנה ומקבל את המקדמה בחזרה. התובע המתין כשישה שבועות ואז הודיע על ביטול ההזמנה ורצונו לקבל את המקדמה. בהודעת הביטול לא התייחס כלל לאוכל".