שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי גזרו (יום א', 21.9.08) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על שני אחים מרצועת עזה, שיבוב ונאזח חילס, בשנות ה-30 לחייהם, שהורשעו על-פי הודאתם, במסגרת עסקת טיעון, בסיוע לניסיון רצח ובהובלת נשק, בשל השתתפותם בשיגור טיל שנועד לפגוע בישראל אך נפל בתחום הרצועה.
מגזר הדין עולה כי השניים נסעו ביולי 2006, עם עוד חמישה מתושבי הרצועה, במיניבוס לאזור סג'עייה מול מעבר קרני שברצועת עזה, והובילו איתם טיל. שניים משותפיהם הציבו את את הטיל על חצובה ועוד שותף, תאמר חילס, ירה אותו. הטיל לא הגיע לשטח ישראל אלא נפל כאמור בשטח הפלשתיני. הטיל לא גרם לאבידות בנפש.
התביעה דרשה לגזור על השניים לפחות שמונה שנות מאסר בגלל חומרת המעשה. משגרי הטילים והמסייעים להם מטרתם היא אחת, לזרוע הרס ולקטול חיי אדם רבים ככל שניתן, ולכן על בית המשפט לנקוט יד קשה נגד מי שנתפסים, ציינה התביעה.
ההגנה: הם לא חברי ארגון
ההגנה טענה כי נגרם עינוי דין לשניים, שכן כתב האישום הוגש ב-2006 והדיונים בו התמשכו. עוד נטען כי השניים אינם שייכים לשום ארגון טרור, וגם שותפיהם למעשה לא היו פעילי טרור. שני הנאשמים, האחד אב ל-10 ילדים, והאחר אב ל-6 ילדים, הביעו צער על המעשה, ביקשו רחמים על משפחתם, וטענו שהם חולים.
בגזר הדין כתבו השופטות רות אבידע, חנה סלוטקי ומיכל ברנט כי אומנם לא היו פגיעות בנפש או ברכוש, אך אין ספק שאילו לו צלחו פעולותיהם של השנים היו עלולים לגרום לפציעתם ואף למותם של אנשים תמימים.
"אין צורך להכביר במילים על אודות המציאות הביטחונית הקשה שעימה מתמודדת מדינת ישראל בשנים האחרונות, כשהיא מצויה במאבק תמידי אל מול ארגוני הטרור, אשר יוצאים מקרבם מפגעים ומשגרי טילים אל עבר הנגב המערבי, כאשר אוכלוסיה שלמה נתונה לאיומי הטילים", כתבו השופטות. "אין לראות במעשי הנאשמים אחרת מאשר סיוע של ממש לפעילות טרור להוציא אל הפועל את זממם ומתוך מודעות למעשים אלו".
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
