דקר תקליטן שלא איפשר לחברתו לשיר

גיל אמיר תבע את ר.ד.י. למסחר והשקעות בע"מ (נתבע 1), אורן פטל (נתבע 2), רוני חפצדי (נתבע 3) וליאור דוראני (נתבע 4) בבית משפט השלום בירושלים לאחר שנדקר על-ידי נתבע 4, כשתיקלט בערב קריוקי, בקפה מסעדה "המולאן" שבבעלות נתבעת 1 ובניהול נתבעים 2 ו-3.

מכתב התביעה עלה שהדקירה אירעה בחודש ינואר 2005, לאחר שהתובע הודיע לחברתו של נתבע 4, שביקשה לשיר, שעליה להמתין לתורה. "מסרתי לה פתק וביקשתי שתרשום את השיר כדי שאנגן אותו בהמשך. היא קימטה את הפתק ואמרה 'חכה חכה'". לדבריו, כעבור 3 דקות, דוראני התנפל עליו ניפץ על פניו כוס ודקר אותו באמצעותה. בהמשך התחוללה במועדון תגרה המונית בהשתתפות חבריו של דוראני שלא מיהר להימלט מהמקום. התובע האשים את נתבעים 1-3 ברשלנות ובאחריות לתקיפה ולנזק הגופני שנגרם לו. לטענתו, מתפקידם היה למנוע את התגרה ולתגבר את המועדון במאבטחים מה גם שהמועדון "סבל" בעבר מתגרות קודמות. "המועדון היה מועד לפורענות ואירעו בו מקרי תקיפה רבים וקטטות".

בכתב ההגנה דחו הנתבעים את טענותיו של התובע וביקשו לדחות את התביעה. לטענתם, במועדון המכיל 150 איש, התרחשו, באופן טבעי, אירועים ,"קטנים" שכללו דחיפות מצד מבלים ששתו אולם הדבר מעולם לא התדרדר, מעבר לכך, ולא הצריך התערבות של המשטרה. לדבריהם, באותו ערב היה בחוץ שומר שבדק את הנכנסים, ובפנים שומר נוסף שהסתובב וסיפק מעגל אבטחה שני. כמו-כן שלא ניתן היה לצפות את התקיפה ואין להטיל לפתחם אחריות כלשהי. דוראני לא טרח להגיש כתב הגנה.

בפסק דין שניתן השבוע, בהעדר הצדדים, דחה השופט רם וינוגרד, את התביעה כנגד נתבעים 1-3 וחייב את דוראני, לשלם לתובע 26,000 שקל. לדברי השופט, התובע לא הוכיח שבמועדון התרחשו תקיפות והתפרעויות לפני שהותקף. כמו-כן שבעלי המקום פעלו כדין ואבטחו את המועדון כיאות וולא היה באפשרותם לצפות את תקיפתו של התובע שנעשתה בפתאומיות וללא אזהרה.

"הגעתי למסקנה שהאמצעים שנקטו הנתבעים למניעת אירועים חריגים במקום היו סבירים בנסיבות העניין ועמדו בסטנדרט התנהגות שיש לצפות מבעלי מקום מעין זה. די לצורך זה בהעמדת שומר חיצוני ואיש נוסף בתוך המסעדה שתפקידו למנוע התפתחות אירועים אלימים. כך הם פני הדברים כשמדובר במקום בילוי שאינו חורג מגדר הרגיל ואינו בעל 'עבר' של התרחשויות אלימות".

השופט וינוגרד, מתח ביקורת על דוראני וקבע שלא בחל לתקוף את התובע, "בתקיפה מרושעת על לא עוול בכפו, תוך שלא נמנע מדקירתו בשברי כוס וגרימת נזק גופני. הוא אף לא מיהר לברוח מהמקום לאחר מעשה".