"הממשלה אינה דורשת זכויות גלעד שליט"

סגנית יו"ר ארגון המשפטנים היהודים הבינלאומי, ומי שעמדה במשך 10 שנים בראש המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, עו"ד עירית קאהן, מתחה (יום ג', 7.10.08) ביקורת על ממשלת ישראל, בכל הנוגע לטיפולה בחייל החטוף גלעד שליט. הממשלה אינה דורשת בתקיפות את זכויותיו של שליט. מדובר בזכויות המעוגנות במשפט הבינלאומי כגון הזכות לביקורים. שלוש שנים איש לא ביקר אצלו, זו הפרת זכויות והדבר נובע "מאוזלת ידה של הממשלה", שאינה דורשת בתקיפות את זכויותיו.

קאהן אמרה את הדברים במסיבת עיתונאים לרגל פרסום מחקר חדש של ארגון (NGO Monitoring), המפקח על המאבק המשפטי הגלובלי שמנהלים ארגוני זכויות האדם והארגונים הלא ממשלתיים נגד מדינת ישראל. במחקר טוענת העמותה כי ארגוני זכויות האדם מנצליים את הפלטפורמה המשפטית בשילוב עם מסע תעמולתי, כדי לנהל מלחמה משפטית-דיפלומטית-הסברתית נגד ישראל.

משתמשים בשפת "זכויות האדם"

יו"ר העמותה פרופ' למדעי המדינה בבר-אילן - ג'ראלד שטיינברג אמר כי ארגונים אלו ששפתם שפת "זכויות אדם", מפעילים עוצמה פוליטית רבה על ממשלות ובתי משפט. הם אלו שיוזמים את הליכי החקירות ו"ההטרדות" נגד אלופי צה"ל,ראשי ממשל לשעבר ושרים.

מדובר בהליכים נפתחו בזמנו בבריטניה נגד שר הביטחון לשעבר שאול מופז ונגד מפקד פיקוד דרום לשעבר אלוף דורון אלמוג. הליכים דומים נפתחו בארה"ב נגד השר דיכטר המואשם על-רקע הסיכול הממוקד בבכיר החמאס שחאדה ב"פשעי מלחמה" וב"פשעים נגד האנושות". גם נגד הרמטכ"ל לשעבר רא"ל ב(מיל.) משה (בוגי) יעלון נפתחו הליכים בארה"ב על-ידי קרוביהם של נפגעים בכפר קנה בלבנון. מדובר בתביעה על אירוע משנת 1996 כשצה"ל פגע בשוגג באזרחים ששהו במתחם של האו"ם בסמוך לעמדה של החיזבאללה ממנה שוגרו קטיושות. בתביעה מואשם יעלון ברצח בכוונה תחילה של אזרחים.

מפקד פיקוד דרום לשעבר האלוף במיל דורון אלמוג, שנגדו נפתחו כאמור הליכים בבריטניה, התייחס לפרשת "המטוס". אירוע במהלכו הוזמן לבריטניה לצורך איסוף כספים למימון מוסד עבור מבוגרים מוגבלים ובעקבות צו מעצר שהוצא נגדו נאלץ לשוב כלעומת שבא ללא שירד מהמטוס מחשש שייעצר. אלמוג, ציין כי עומדים נגדו בבריטניה שלושה תיקים בעקבות פרשת הסיכול הממוקד בבכיר החמאס שחאדה, וכן בגין הריסת 59 "חושות מטיט", כלשונו, בציר פילדלפי שמהם צלפו המחבלים לעבר חיילי צה"ל.

אלמוג אמר כי מצא עצמו "פושע מלחמה" בשעה שעסק בהגנה על אזרחי המדינה ובפעילות הומניטארית. לדבריו, המדינה אומנם מלווה ודואגת לו בכל הנוגע לטיפול המשפטי, אך אינה ניצבת דיה בחזית המאבק המשפטי המתנהל נגד קצינים ובכירי המערכת."המדינה צריכה להיות בחזית. היא צריכה להוביל חקיקה בינלאומית למצב של מלחמה בטרור ולהוביל גיבוש אמנה בינלאומית נגד הטרור".

עדאלה פתח בספרד הליכים

פרופ' שטיינברג התייחס לעיתוי חשיפת פעילותם של ארגונים חוץ ממשלתיים, ואמר כי הוחלט לעורר את הנושא על-רקע פנייתה של שרת החוץ, והמועמדת לראשות הממשלה, יו"ר קדימה ציפי לבני לממשלות אירופה לפעול לשינויי חקיקה בכל הנוגע לטיפול בתביעות נגד בכירים ישראלים. זאת כדי למנוע את השימוש שנעשה בהליכים כדי להכפיש את מדינת ישראל ולמנוע הפיכת ראשי מערכת הביטחון ל"פושעי מלחמה". שטיינברג הביע את צערו כי לבני לא דרשה להתייחס גם לארגוני ה-NGO שנזקם לישראל רב.

הוא הוסיף וציין כי למעשה הגורם המרכזי המממן את אותם ארגונים הפועלים נגד מדינת ישראל הוא לא אחר מאשר האיחוד האירופי. ללא המימון פעילותם של ארגונים אלו הייתה מצטמצמת אמר פרופ' שטיינברג.

את נזקי פעילות ארגוני זכויות האדם ניתן לדבריו ללמוד מהתלונה שהוגשה בימים האחרונים על-ידי ארגון עדאלה, אף הוא נתמך על-ידי האיחוד האירופי, שפתח בהליכים בספרד נגד משטרת ישראל בהקשר לאירועי אוקטובר 2000. נראה, איפוא, כי בקרוב לא רק קצינים בכירים בצה"ל, ושרים בהווה ולשעבר יתקשו לטייל באירופה, גם קציני משטרה ושוטרים שהיו מעורבים בפיזור ההתפרעויות.

אסטרטגיית דרבן נגד ישראל

שטיינברג הוסיף כי חשוב להבהיר כי אין מדובר בפעילות ספוראדית כלשהי של ארגון זה או אחר אלא במלחמה גלובלית נגד ישראל שעליה הוחלט בוועידת דרבן. באותה ועידה גובשה "אסטרטגיית דרבן" למלחמה בישראל, מלחמה כוללת דיפלומטית-משפטית במימון האיחוד האירופי.

עו"ד עירית קאהן התייחסה גם היא לתביעות נגד בכירי מערכת הביטחון ושרים וציינה כי הן מבוססות על "סמכות אוניברסלית" שנטלו לעצמן מדינות כמו למשל בלגיה בזמנו, לשפוט אזרחי מדינות אחרות. מדובר בצו מעצר בינלאומי שהוצא בזמנו על-ידי בלגיה נגד ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בהקשר לאירועי סברה ושתילה. קאהן שעמדה אז בראש צוות ההגנה מטעם מדינת ישראל, הצביעה על העובדה כי באותה תקופה הוגשו תביעות נגד קדאפי וערפאת ורק נגד שרון התנהלו הליכים. הדבר העיד לדבריה על כך שמדובר היה בסוגיה פוליטית ולא משפטית. באותה תקופה "התפכתי", אמרה קאהן.

היא סיפרה כי לפני כל דיון בבית המשפט בנושא שרון, ארגוני ה-NGO דאגו שבשידורי הטלוויזיה ישודרו תמונות מאירועי סברה ושתילה. תושבת בלגית אמרה לה אז כי חיילי צה"ל הם אלו שביצעו את הטבח. כשביקשה קאהן לדעת על סמך מה אמרה אותה אישה את הדברים, היא סיפרה שראתה בטלוויזיה כי למחנות בסברה ושתילה נכנסו חיילים עם כובעי פלדה ועליהם דגל כחול לבן, דבר שאינו נכון. כך נוהלה לדבריה מלחמה כפולה גם משפטית וגם הסברתית נגד מדינת ישראל.

עורכי הדין הבלגים נדהמו

קאהן חושפת מעט מאחורי הקלעים באותה פרשה. לדבריה השתתפה בהפגנת 400 אלף המפורסמת בכיכר מלכי ישראל (דאז) וכיום כיכר רבין, בדרישה להקים ועדת חקירה. הוועדה קבעה בסופו של דבר כי שרון נשא באחריות כי היה צריך לצפות שהדבר יתרחש. את שרון לדבריה הוחלט להעמיד לדין בבלגיה בכוח אותה "סמכות אוניברסלית" והיא כאמור עמדה בראש צוות ההגנה. האבסורד לדבריה, אותם פלנגות שביצעו את הטבח זכו לחנינה בלבנון ורק שרון הוא זה שנדרש לעמוד בפני בית דין בבלגיה.

בערכאה ראשונה ושניה התביעה לדבריה נדחתה. בערעור לערכאה שלישית, דחה בית המשפט את חוות הדעת של התובע הציבורי לדחות את התביעה, וזה בניגוד למקובל. "אפילו עורכי הדין הבלגים נדהמו", כאשר סירב בית המשפט לקבל את חוות דעת התובע הציבורי לפיה יש "להוריד מסדר היום" את הפרשה. פרשת שרון בבלגיה מדגישה קאהן, הייתה "מקרה פוליטי לחלוטין".

בשיחה ל-News1 התייחסה קאהן לאמצעי ההתרעה האפשריים נגד מחבלים ממזרח ירושלים. היא ציינה כי הריסת בתי מחבלים נחשבת לענישה קולקטיבית ואסורה על-פי הדין הבינלאומי. בגין הריסות בתים מתנהלים לדבריה הליכים משפטיים נגד בכירי מערכת הביטחון וראשי ממשל לשעבר. עם זאת, היא סבורה כי ניתן לשקול שלילת ביטוח לאומי מבני משפחותיהם של מחבלים.