דיוקן השתיין כאיש מתמיד <br>

'ליאו בלומס' הוא כנראה הפאב האירי החביב עליי מבין הרבים בארצנו. לכן שמחתי על התירוץ לקפוץ לכאן שוב עם חברי אלכס כדי לכתוב על המקום. לא פיק-אפ ולא פאב שכונתי (אלא אם כן אתם גרים בשכונת רמת החי"ל, ואני אישית לא מכיר מישהו כזה), ליאו בלומ'ס, הקרוי על שם הגיבור של 'יוליסס' של ג'יימס ג'ויס (ויש בתל אביב גם את 'מולי בלומ'ס', הקרוי על שם אשתו של ליאו) עומד כבר ארבע וחצי שנים בלב אזור ההיי-טק של רמת החי"ל. לאחרונה צצות באזור עוד ועוד מסעדות ומקומות בילוי והמקום חי ותוסס גם אחרי שעות העבודה במשרדים. את היתרון במיקום, אגב, מרגישים כשמגיעים עם האוטו וחונים. לא צריך להסתובב בחרדה ולחפש עם העיניים את הגרר של העירייה ולא צריך לשלם 20 שקלים. פשוט יש חנייה. מדהים.

בחוץ עומדים שולחנות רבים למי שמעדיף לנשום אוויר ובחורף אפשר לקבל כאן שמיכה להתכסות בה בזמן הלגימה. בפנים חלל אחד גדול ואפלולי במידה הנכונה, בעל המאפיינים ההכרחיים של כל פאב אירי - הרבה עץ כהה, זכוכית, פרסומות של גינס מפעם ודגל אירלנד. ברקע מסכי טלוויזיה משדרים ספורט (בזמן משחקים חשובים המקום מלא עד אפס מקום באוהדים), ורוק מהאייטיז והניינטיז, כמו שצריך, למי שמצליח להתעלם מהמשחק. בימי ראשון מופיעה במקום להקה. ב-23:00 באמצע השבוע המקום די מלא, בעיקר בקבוצות של חבר'ה צעירים, בני עשרים ומשהו. התיישבנו על הבר והזמנו גינס לאלכס וקילקני לי (שתיהן 26 שקל לחצי ליטר מהחבית). החביות שעומדות בחדר קירור מתחת לבר מספקות (לטעמי) את כוס הקילקני הטובה ביותר בעיר וגם הגינס מצוינת, ומגיעה עם השאמרוק (עלה התלתן - סמל אירי מפורסם) המצויר על ראש הקצף. בנוסף יש גם קרלסברג, טובורג, סטלה וויינשטפן מהחבית, בעוד שמעבר לדלתות הזכוכית של המקרר עומד מבחר טוב של בירות בבקבוק. מבחר הוויסקי לא עצום אבל בהחלט מספק ונשלט על-ידי הוויסקים האיריים - סוגים שונים של ג'יימסון, בוש(מיל.)ס, טולמור דיו וחבריהם. במרכז הבר, על המדף העליון, זיהיתי עותק של 'יוליסס'. מתבקש.

בין 16:00 ל-20:00 בכל יום יש Happy Hour של שתי בירות במחיר אחת, למתכנתים מהאזור שרוצים לגמול לעצמם על שצלחו עוד יום עבודה. עוד מבצע מעניין שראיתי בתפריט הוא כרטיסיה של 10 חצאי ליטר בירה ב-210 שקל. אני מודה שבהתחלה גיחכתי בציניות "מה זה פה, אוטובוס?". אבל אז חשבתי לעצמי שדווקא הייתי רוצה שתהיה לי כרטיסיית בירה (לתשומת לבכם - חברים ששכחו מיום ההולדת שלי!). רעיון לא רע בכלל.

תפריט האוכל מכיל את כל מה שמצופה מפאב - סנדוויצ'ים ומני נשנושים. אלכס הזמין נקניקיות טלה ואני הזמנתי שפרד'ס פאי. אם הבירות היו טובות אך באופן צפוי, כאשר הגיע האוכל חיכתה לנו הפתעה מאד נעימה: נקניקיות טלה ברוטב גינס ומלוות בפירה וכרוב כבוש (55 שקל) מבשר מצוין ונמסות בפה. "בין הטובות שאכלתי" העיד אלכס. השפרד'ס פאי (35 שקל) - מנה אנגלית מסורתית של בשר טחון ועליו שכבה פריכה של תפוחי אדמה וגבינה מותכת, היה פשוט מעולה. מנה משביעה ביותר שתתאים עוד יותר בחודשי החורף. בקיצור - בהחלט אפשר לבוא למקום כדי ליהנות מהאוכל ולא רק לנשנש לצד הבירה.

שתינו עוד חצי ועוד שליש מהגינס הטריה והמצוינת של המקום, הצצנו קצת על המשחק בשידור חי על המסכים ויצאנו הביתה. כמה מכוניות עזבו במהלך השעות האחרונות. "יאללה, כמה חניה" חשבתי.