יגאל עמיר: שרון, רפול וגנדי השפיעו עלי

מחר ישודרו בערוץ 2 ("אולפן שישי") ובערוץ 10 ("שישי") ראיונות ראשונים עם יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה. לאחר 13 שנים בהן לא התראיין ובהן עיתונאים לא הסכימו לראיין אותו, פותח עמיר את פיו, ומעניק ראיונות טלפוניים.

עמיר מסביר שוב שיכול היה לפגוע בפרס והעדיף ברבין, משום שרבין היה מר ביטחון ופגיעה בפרס לא הייתה עוזרת למנוע את תהליך אוסלו. הוא לא הביע חרטה על הרצח, והשמיץ את הימין בישראל ואת בנימין נתניהו. עוד אמר עמיר בראיונות כי הוא מעריך ערבים פלשתינים יותר מכמה מתושבי ישראל.

לערוץ 2 סיפר: "פרס עבר לידי לפני כן, שני מטר ממני. פעמיים הוא עבר לידי. ולא ידעתי שאני אוכל עם רבין. למרות שפרס הוא זה שהניע את התהליך. זה לא עניין אישי. זה לא עניין של שנאה. אם אני הייתי רוצה לעצור, הייתי עושה את זה עם פרס. לא היה עוצר כלום. אם אתה רוצה לדעת, ברור שלקחו את רבין בתור בובה והשתמשו בו... הם ידעו שבלי רבין, 'מר ביטחון', כאילו, אי אפשר לעשות את זה. ולכן מה שקרה עם פרס, אחרי שרבין הלך, אז פרס לא יכול היה לעשות כלום. כי לא הייתה לו לגיטימציה. אין לו את הסמכות. לכן הוא חיכה לבחירות. הוא הקדים את הבחירות. אתה מבין? למה הוא הקדים את הבחירות? כי הוא ידע שהוא צריך לקבל לגיטימציה. רבין יכול היה לעשות את הכל, יכול היה למסור את הכל".

לערוץ 10 סיפר עמיר: "חבר שלי התחתן עם הבת של הרב לאו. רבין בא לשם בתור אחד המוזמנים. הוא ישב שם ליד השולחן ורק מאבטח אחד היה לידו. אם הייתי בא ללחוץ לו את היד, הייתי יכול בקלות לירות בו אם הייתי רוצה".

לשאלה האם היה אז בקשר עין עם רבין השיב: "ממש לידו, נו, שני מטר. הסתובבתי שם. והייתי בפנים עם אקדח. אבל לא עשיתי את זה. ברור שאז יכולתי לעשות את זה, כי אז עוד לא הגיע הזמן. זה היה ממש בהתחלה. ראיתי שזה כזה פשוט. אמרתי לעצמי: 'עוד כמה שנים אני אצטער שלא עשיתי את זה'. משהו כזה".

כאשר נשאל מי השפיע עליו ענה: "שרון, רפול, כל ה... גנדי, כל אלה שמבינים בצבא, שאמרו שזה יביא אסון ההסכם הזה. לא צריך רב בשביל זה. אין פה עניין של רב. יש הלכות שכמו ב'שולחן ערוך' של הרמב"ם. אני רואה שכל המומחים הצבאיים הכי גדולים אמרו שזה מוביל לאסון".