אני מודה, כנראה שלא הייתי נוסע במיוחד עד קריית גת בשביל לשבת בבית קפה. אין קפה ששווה נסיעה של שעה. יש מנות שף ששוות את הנסיעה הזו, יש קינוחים ששווים, אבל קפה?
השבוע התבקשתי לנסוע מהעיר הגדולה עד לקריית גת הרחוקה. כל זאת בשביל שאוכל לספר לכם על החוויה שמסוגלים לספק ב'קפנטו' לתושבי הסביבה. קפנטו הדרומי ממוקם בצומת פלוגות. אם הג'י.פי.אס לא היה מקולקל, הגיוני שהייתי באמת מגיע לכביש 6, וגומע את המרחק בפחות מ-45 דקות. בפועל, זכינו הג'ינג'ית שלי ואני לשעה וחצי של נסיעה והיכרות מעמיקה עם תושבי השכונות הפנימיות של נס ציונה, רחובות וקרית מלאכי, בסופן, לבסוף, הגענו.
הסניף החדש יחסית שוכן בתחנת דלק. כשנכנסים שוכחים את המיקום הגיאוגרפי, כצפוי ברשת הממותגת בקפדנות אחידה. התיישבנו בשולחן צדדי ושקט, השעה שעת ערב מאוחרת והמקום לא מלא. אחרי המלצות של יסמין המלצרית לגבי המנות המועדפות עליה בתפריט, בחרנו יחדיו בכריך צרפתי (42 שקל), בסלט אוסלו (46 שקל) ובטורטיה בגדד (30 שקל). לשתיה לקחה הגברת סיידר חם עם קינמון ויין (17 שקל), אני הסתפקתי בבקבוק מים.
אתחיל דווקא בסלט אוסלו שכלל חתיכות סלמון מעושן ומתחתיהן חסה ממספר סוגים, עלי רוקט, עגבניות שרי חתוכות, בצל, צלפים, נענע ורוטב וינגרט. הסכמנו, הג'ינג'ית ואני שרצועות של פילה סלמון מעושן ולא מקופסת שימורים, היו משדרגות את הסלט הטעים הזה לכדי מנה שלא הייתה מביישת אף מסעדה. גם בלי הסלמון היה הסלט בהחלט טעים. ראוי שבמקומות אחרים ישכילו להעתיק מקפנטו את השימוש הנכון בצלפים, שהפכו למצרך די נדיר וחבל. הכריך הצרפתי היה חגיגה לחיך. חזה אווז, חסה וחמוצים התפרקדו להם יחדיו כשאת כולם מאחד רוטב חרדל מתקתק ועשיר בארומה (מותר להגיד את המילה הזאת בקפנטו?).
הטורטיה הבגדדית הטיסה את הג'ינג'ית במחלקה ראשונה אל הסביח שאמא מכינה לה כל שבת עם ביצה, חציל מטוגן, עגבניה, מלפפון, פטרוזיליה, בצל ומלא טחינה. הטורטיה עצמה מקמח מלא, כאילו שזה מה שיעזור לנו.
הספקתי לטעום אך מעט מהסיידר לפני שהיפה העלימה אותו כליל. הייתי קרוב להזמין עוד אחד לעצמי אבל ההפוך (12 שקל) שחייך אליי מהתפריט הכריע לבסוף את הכף. הג'ינג'ית הזמינה לעצמה סחלב חם (15 שקל) ולשנינו עוגת גזר בננה. לא האמנתי שאכתוב את מה שאתם עומדים לקרוא, אבל אם יש קפה שלמרות הכל שווה שעה נסיעה, כנראה שזה ההפוך הקטן הזה שקיבלתי בקפנטו.
או שנפלתי על משמרת של בריסטה שיכול לייצג בכבוד את הרשת בתחרות הקפה הארצית או שזה הסטנדרט במקום, ואם כך אז חייבים להתחיל לבקר שם יותר. הסחלב של הגברת היה חביב ולא יותר מזה. העובדה שהוא מקושט מעל בקקאו, קוקוס ואגוזים משדרגת אותו מעט, אך מלהיב הוא לא היה. העוגה לעומתו, ניצבת בשורה אחת עם ההפוך המעולה וסיימה לנו את הערב בחיוך גדול של הנאה משמינה.
בשורה התחתונה של החוויה הדרומית שלי - לא נראה לי שאסע לשם במיוחד מתל אביב, אך בפעם הבאה שאני עובר בפלוגות אני קופץ לטחון איזה סנדביץ' או שניים ולוודא שהקפה המצוין שלהם הוא עניין שבשגרה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
