|
שליט. אין להסכים לעסקה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
ראש תחום משפט עברי במשרד המשפטים ד"ר מיכאל ויגודה מותח (יום ד', 5.11.08) ביקורת על שתיקת בג"צ בנושא עסקת שחרור חטופים תמורת שחרור מחבלים וקובע כי אין להסכים לעיסקה כזו. מדובר בחוות דעת שהגיש ד"ר ויגודה לוועדה שהקים שר הביטחון אהוד ברק לקביעת עקרונות המו"מ לפדיון שבויים. הדברים מובאים בגליון שבועי שנשלח (ד') מטעם משרד המשפטים למערכת המשפט.
ויגודה אומר בחוות הדעת כי בג"צ נוהג לדחות "דבר שבשיגרה" - עתירות המבקשות למנוע שחרור מחבלים בטענה שמדובר "בשיקולים מדיניים". נוצר לדבריו מצב שכמעט ואין דיון משפטי או הכרעות משפטיות בשאלות כמו: "אם נכון לשחרר הרבה מחבלים תמורת מספר קטן של חיילים שבויים כפי שנעשה בעבר בעיסקת ג'יבריל וכפי שמדובר באחרונה בעניין שחרור החייל החטוף גלעד שליט, או שמא יש מחיר שאסור לשלמו, הן משום שהמחבלים המשוחררים שבים לסורם ומגבירים סיכון ביטחוני למדינת ישראל, הן משום ששחרור רוצחים שנשפטו כדין פוגע בעקרונות היסוד של שלטון החוק".
שתיקה זו של בג"צ, קובע ויגודה, מותירה את מקבלי ההחלטות ללחציהם של משפחות החטופים והתקשורת התובעים לעשות "הכל" לשחרור השבויים גם אם הם מתים. עמדת ויגודה היא כי אין להסכים להענות לדרישות לשחרר מחבלים מאחר והן באות במסגרת "מאבק לאומי של ארגוני הטרור", ולכן "המדינה צריכה לשקול שיקולים של "מדינה ריבונית הנמצאת מהותית במצב מלחמה [על-פי כללי המשפט העברי]". הוא מוסיף כי היענות לדרישות ארגוני הטרור "במיוחד שדרישות השובים מופרזות, היא בגדר כניעה והפסד במאבק נגדם, ואין להסכים לה".
לדבריו, "האמירה הנשמעת בשיח הציבורי שיש לעשות הכל כדי לשחרר את שבויינו היא מטעה ומשלה. עם כל ההבנה למצוקת המשפחות התובעות את שחרור יקיריהן, ולבנו עמן, וכולנו מתפללים שכך יקרה בקרוב, ברור שאין לעשות הכל לשם כך. אף על-פי שממשלת ישראל חייבת להשתדל להביא לשחרורם, יש מחיר שאסור לשלמו".
להעדיף טובת הציבור על פני טובת היחיד
תופעת החטיפות של אנשים לסחיטת כופר כספי אינה חידוש, מציין ויגודה. חז"ל התייחסו אליה כבר בתקופת המשנה וקבעו כי יש להעדיף את טובת הציבור על פני טובת היחיד. "הם תיקנו תקנה האוסרת על תשלום מחיר מופרז, כדי לשמור על האינטרסים הציבוריים. אם מניעת סיכון ביטחוני עתידי אם מניעת חלוקת תקציבית בלתי מאוזנת, הלוא היא התקנה: 'אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהם".
ויגודה מציין כי גורם נוסף שהתייחס באופן ברור ו"נחרץ" לנושא החטיפות - ועדת וינוגרד לחקירת כשלי מלחמת לבנון השנייה שהקדישה ל"חטיפות כאיום אסטרטגי" פרק שלם. בדוח מצטט ויגודה את דברי הוועדה אשר הביעה "עמדה נחרצת נגד ביצוע 'עסקות מטורפות'". חברי הוועדה כתבו בדוח כי "מנהיגיה של אומה צריכים לקבל אחריות לא רק לחטופים ולמשפחותיהם, אלא לציבור כולו. אנחנו מאמינים כי הציבור בישראל יודע את הדברים האלה ויכול לקבל אותם ואת השלכותיהם - אם יוצגו בצורה עקבית אחראית ורגישה. חשוב לציין כי אם אכן האתוס החברתי היה כזה שרוב הציבור היה סבור כי נכון לשלם כל מחיר לשחרור חייל חטוף - היה הדבר מעורר סימן שאלה משמעותי לגבי יכולתה של ישראל לשרוד באזור בו היא ממוקמת".
בדוח וינוגרד מודגש כי "התמיכה הציבורית הרחבה והכנה בכאבן של המשפחות, אינה זהה לאמונה כי הדבר נכון עבור ישראל הוא פעולה לשחרור החטופים בכל תנאי ובכל מחיר".