|
|
האישה הסכימה לביטול הנישואין
|
|
|
|
|
|
|
בית משפט לערעורים בצרפת ביטל (יום ב', 17.11.08) את פסיקתה של ערכאה נמוכה יותר, שקבעה כי נישואי בני זוג מוסלמיים אינם תקפים לאחר שהחתן גילה בליל הכלולות כי כלתו אינה בתולה. כך מסר עורך דינו של הבעל.
פסק הדין הראשון שניתן באפריל 2008 עורר סערה ציבורית בצרפת, שאילצה את הממשלה להתערב ולהגיש ערעור, בניגוד לרצונם של שני בני הזוג, שהסכימו עם פסק הדין.
החתן, מהנדס מוסלמי בשנות ה-30 לחייו, ששמו לא הותר לפרסום, התחתן עם הכלה בטקס נישואין אזרחי ביולי 2006. האשה, שהודתה לפניו כי קיימה יחסי מין לפני נישואיהם, אמרה כי היא מסכימה לביטול הנישואים.
פסק הדין החדש, המאשר מחדש את הנישואים, "מדאיג מאד", אמר ביום ב' עורך דינו של החתן קסווייר לאבה לאחר הקראת פסק הדין בבית המשפט בעיר דואה שבצפון צרפת. הוא הוסיף: "חירויות הפרט שלנו נפגעו באופן חמור". עורכי הדין של שני הצדדים ביקשו בשימוע בספטמבר לאשר את תוקפו של ביטול הנישואים.
פרקליטות המדינה הודיעה כי אין לה התנגדות שהפירוד יוכר, בתנאי שיוחלף "המניע המפלה" של אובדן בתולים במניע כללי יותר, למשל "טעות בזיהוי".
שרת המשפטים - מוסלמית
בית המשפט בערכאה הנמוכה יותר, בעיר ליל שבצפון צרפת, שהחליט בשעתו לבטל את הנישואים לא הזכיר את דתו של הזוג, אך קבע כי אמונתו של הגבר בבתוליה של האשה הייתה "גורם מכריע" בהחלטתו להתחתן איתה. בית המשפט הוסיף כי הבעל הוטעה בכל הנוגע ל"איכות המהותית" של כלתו.
פסק הדין עורר מחאות חריפות של קבוצות לזכויות האזרח שהגדירו אותו ניצחון הקנאות הדתית ומכה לשוויון זכויות הנשים, וטענו שהוא מהווה תקדים מסוכן.
כ-150 מצירי הפרלמנט האירופי דרשו במכתב לשרת המשפטים הצרפתית רשידה דטי, שהיא מוסלמית מלידה, כי תגנה את פסק הדין ככרסום בלתי מתקבל על הדעת של הדת במישור הציבורי.
דטי הורתה, בסופו של דבר, על הגשת ערעור לנוכח גל המחאות, אך המשיכה לעמוד על דעתה שפסק הדין סביר מבחינה משפטית, ומבוסס על הפרת אמון בין בני זוג, ולא על השאלה אם האשה בתולה. השרה גם הזהירה כי המקרה עלולה להטיל כתם על חמשת מיליוני הצרפתים המוסלמים, הקהילה הגדולה בצרפת.
