השופטים נזפו: ידיעות אחרונות הרחיקו לכת

בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התבטאות ידיעות אחרונות, במסגרת הליך משפטי. מדובר באמירות-טענות של העיתון בערעור על החלטה לחייבו בפיצוי של תושב דרוזי, ששמו הובא בידיעה למרות הסכם כי זהותו תוסתר. בין הביטויים שעוררו את זעם בית המשפט: בית המשפט "נותן רוח גבית" לפעילות קיצוניים סוריים ברמת הגולן.

מדובר בפרשת מאבקו של תושב מג'דל שאמס, סמיר אבו סלאח, לקבלת אזרחות ישראלית. לאחר שנדרש ממשרד הפנים להמציא אישור מסוריה על כך שאינו אזרח סורי הוא פנה לח"כ לשעבר סאלח טאריף וזה קישר בינו לבין כתבת העיתון נורית פלתר. בין הצדדים סוכם על פרסום הידיעה תוך הסתרת זהותו של התובע.

בתביעה שהגיש אבו סלאח, באמצעות בא-כוחו עו"ד צבי לוטן, נגד ידיעות אחרונות נטען כי למרות ההתחייבות שלא לחשוף את זהותו בידיעה, היא פורסמה עם מכתב משרד הפנים שמוען אליו ובו נכתב שמו ותעודת הזהות שלו. אבו סאלח טען כי מדובר היה בהפרת חוזה.

בית משפט השלום קיבל את עמדתו של התובע ופסק כי העיתון הפר את ההסכם וכי לאבו סלאח נגרמה עוגמת נפש כיון שהוטל עליו חרם בכפרו. העיתון חוייב לשלם לו פיצוי בסכום של 60 אלף שקלים.

העיתון ערער על ההחלטה אך הערעור נדחה. בית המשפט מחוזי-מרכז פסק פעם נוספת כי הייתה זו הפרת הסכם וכי על העיתון לפצות את התובע וכן לשלם לו הוצאות משפט בסכום של 55 אלף שקלים.

השופטים אילן שילה, מיכל נד"ב ומאיר יפרח כתבו כי "קבלת מידע מאדם תחת הבטחה, שלא נעשה דבר כדי לקיימה, ושבסופו של דבר אף מופרת בריש גלי, היא התנהגות בלתי נורמטיבית אצל כל אדם ועל אחת כמה וכמה אצל אנשי תקשורת".

עם זאת ציינו כי החליטו להשאיר על כנה את ההחלטה על סכום הפיצוי בגובה של 60 אלף שקלים, מאחר שהשפעת החרם על התובע אינה רבה "הואיל ואינו מתגורר ברמת הגולן, החרם אינו לנצח ובהיותו תלוי מצב פוליטי, יכול הוא להשתנות".

בהחלטה מתחו השופטים ביקורת קשה על "אמירות" שנכללו בערעור שהוגש על-ידי בא-כוח העיתון, עו"ד מיבי מוזר. בין היתר מדובר באמירה כי "לא ייתכן כי דווקא מדינת ישראל, אשר נלחמת באוייביה ונאבקת על עצם זכות קיומה וריבונותה, תהיה צדקנית, מתחסדת ואנטי פטריוטית מכל מדינה אחרת בעולם".

"חמורה לא פחות", כתבו השופטים, הטענה כי "'פסק הדין של בית משפט השלום נותן רוח גבית לפעילות סורית ברמת הגולן ולקיצוניים פרו סוריים אשר קיצוניותם נושאת פרי'... כך ממש".

השופטים כתבו עוד כי מדובר בטענות ש"נועדו לחלץ את ידיעות אחרונות ממלתעות חיובו בתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה. לא ידענו עד היכן נכון העיתון להרחיק ואין לנו אלא להביע תרעומת על טענות מסוג זה".