פני צלקת בתל אביב - עולם הקולנוע ועולם הפשע

השחקנים היו מוכרים ואהובים, הבמאי בוודאי היה נחשב וסיכוי גבוה שהסרט היה מועמד לפרסים ופותח פסטיבלים חשובים. כן, הוליווד אוהבת את עולם הפשע ומאז שנות השלושים של המאה הקודמת היא מנהלת איתו יחסי אהבה שנאה.

מצד אחד, ברוב הסרטים העוסקים בעולם התחתון, הפושעים באים על שכרם, דהיינו, מתים, מצד שני, עד שהם מתים (מוות שהוא בדרך כלל גדול מהחיים, כמו סצינת המוות של אל פאצי'נו ב"פני צלקת") הם מסתובבים ברחבי העולם, מוקפים בנשים יפות, בוילות מפוארות, וחיים חיים שרובנו יכולים רק לחלום עליהם.

על-פי הוליווד, הפשע משתלם, והוא משתלם לא רק על המסך אלא (ואולי בעיקר) מחוצה לו. לא מעט שחקנים ובימאים חייבים את הקריירה הקולנועית שלהם לעולם התחתון, אם זה מרטין סקורסזה שנודע בסרטי הגנגסטרים שלו ("החברה הטובים", "קזינו" ולאחרונה "השתולים"), בריאן דה פלמה שלולא "הבלתי משוחדים" ו"פני צלקת" לא היה מגיע לתודעת הקהל הרחב וכמובן שאין לשכוח את פרנסיס פורד קופולה שלא משנה כמה סרטים ביים בחייו, הוא תמיד היה ויהיה "הבמאי שעשה את הסנדק".

המבקרים, חוקרי הקולנוע והאקדמיה, שומרים מקום חם בליבם לז'אנר הפשע שמרתק את דמיון כולנו. שני סרטי "הסנדק" הראשונים זכו ב-9 פרסי אוסקר (כולל שני פרסי "הסרט הטוב ביותר").

רוברט דה נירו קיבל את האוסקר הראשון שלו על "הסנדק 2" ונדמה שחלק גדול מהדמויות ששיחק מאז הן פרפרזה על דמותו של קורליאונה הצעיר, אם מדובר בסרטי מאפיות כמו "החברה הטובים" או קומדיות כמו "בוא נדבר על זה" משנת 1999 בה הוא גילם מאפיונר שמחפש אוזן קשבת אצל פסיכיאטר (בילי קריסטל).

באותה שנה, מאפיונר אחר, חיפש מפלט על ספת הפסיכולוגית באחת הסדרות החשובות שנוצרו בטלוויזיה האמריקנית, "הסופרנוס". העולם עקב במשך שש עונות אחר מעלליו של טוני סופרנו ומרעיו כשכמעט בכל פרק מישהו אחר מחוסל או מוצא את עצמו "ישן עם הדגים".

ג'יימס גנדולפיני, שהיה שחקן אנונימי כמעט, שבמשך כמעט עשור ניסה למצוא את דרכו בהוליווד, הפך בין לילה לשחקן מוכר ושמו היה שגור בפי כל צופה טלוויזיה ממוצע. גם "הסופרנוס" כמו אחיה הקולנועים, הביאה לא רק רייטינג, אלא גם ביקורות מוצלחות ולא מעט פרסים (21 פרסי אמי, 5 פרסי גלובוס הזהב).

אין כמעט כוכב הוליוודי גדול במהלך ההיסטוריה של הקולנוע שלא גילם דמות של פושע, בדרך כלל ההופעה הזו גררה אחריה מבול של תשבוחות ומועמדויות, וורן ביטי ופיי דאנווי ב"בוני וקלייד", ג'ון טרבולטה וסמואל ל. ג'קסון ב"ספרות זולה" ולאחרונה דנזל וושינגטון ב"אמריקן גנגסטר". בימים אלו מצולם סרט חדש על חייו של אחד הפשועים הגדולים בהיסטוריה, ג'ון דילינג'ר עם ג'וני דפ בתפקיד הראשי.

בקולנוע, ברוב המקרים, חיי הפשע הם חיים טובים, חסרי דאגות, אנשי העולם התחתון לא צריכים לדאוג שהשוטרים יעצרו אותם כי הם עובדים בשבילם, ואם ראש הארגון נופל לידי החוק זה יהיה בדרך כלל בגלל טעות שעשה, או בגלל מקריות מצחיקה וביזארית ולא בגלל שאנשי החוק הצליחו לשים עליו את היד. הצד החוקי של המשוואה עומד לא פעם חסר עונים מנגד ורק שוטרים או בלשים שמוכנים לעקוף את החוקים ולא לפעול "על-פי הספר" יצליחו בסופו של דבר לכלוא את הפושע.

למרות שרוב סרטי הפשע מגיעים אלינו מארצות הברית, ליבשת הגדולה אין בלעדיות על הנושא שמרתק את העולם כולו וכך אנו זוכים לסרטי עולם תחתון מצרפת, אנגליה, ברזיל, איטליה, דרום קוריאה ואפילו אצלנו בסרטים, שחלקם הפכו לקאלט, כמו "מתחת לאף" של ינקול גולדווסר ובאגף הטלוויזיוני "הבורר" שצילומי העונה השנייה שלה נערכים בימים אלו.