השופט אברהם הימן פסק לאחרונה שהדרך בה התנערה מחסני חשמל מאחריות להתקנת מזגן, "מעוררת הרהורים נוגים". השופט הימן דן בתביעה שהגישה תמר שיר לבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון נגד מחסני חשמל, בה ביקשה לקבל בחזרה את הסך ששילמה עבור התקנה רשלנית של מזגן בתוספת הוצאות. מכתב התביעה, על סך 5,000 שקל, עלה שהמתקינים התקינו את המזגן באופן שהשתלשל ממנו צינור שיצר מפגע אסתטי לבניין. לאחר מכן מחסני חשמל סירבה לתקן את הליקוי והציעה לשיר לתבוע את המתקינים באופן אישי בטענה שאינם קשורים אליה. שיר התעקשה שהתקשרה בחוזה אך ורק עם מחסני חשמל ולא היה לה שיג ושיח עם המתקינים עד שנשלחו לביתה מטעם מחסני חשמל. היא צירפה לכתב התביעה תמונות שתיעדו את התקנה הלקויה והמפגע שנגרם לבניין.
בכתב ההגנה טענה חברת מחסני חשמל שאין לה יריבות עם שיר וכי המתקינים, שלא התרשלו בהתקנת המזגן, אינם עובדיה. לאור זאת הציעה לשיר לפנות אליהם וביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, מתח השופט הימן ביקורת נוקבת על מחסני חשמל וחייב אותה לשלם לשיר את עלות ההתקנה בסך של 623 שקל בתוספת 1,000 שקל הוצאות משפט. לדבריו, מהמסמך עליו חתמה שיר עלה בבירור שמחסני חשמל התחייבה לספק לה מזגן והתקנה בסיסית, תמורת הסך ששולם, והמסמך נשא את שמה של חברת מחסני חשמל בלבד. "אין נפקא מינה אם ביחסים שבין הנתבעת לבין המתקינים פועלים המתקינים באופן עצמאי ונפרד מהתובעת. השאלה הקובעת היא מה היה בתודעת הצדדים בעת שחתמו על ההסכם, ויתרה מזו, מה היה בתודעת וידיעת התובעת בעת החתימה. מהעובדות שלפני, ברור לחלוטין כי על-פי ההסכם, במבחן אובייקטיבי, התקנת המזגן היא פעולה שבה מחויבת הנתבעת על-פי ההסכם בין הצדדים". השופט הימן הוסיף שהמתקינים שפעלו כשלוחיה של מחסני חשמל כשלו בעבודתם, פעלו בחוסר מיומנות והתרשלו, "ומבחינת התובעת הופר החוזה בינה לבין הנתבעת".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
