בית המשפט העליון דחה ערעורם של מופז ופייגלין; אישר מועמדותם של ברוך מרזל, אחמד טיבי, בשארה ובל"ד לכנסת

שורה של החלטות דרמטיות בבית המשפט העליון: הרכב מיוחד של 11 שופטי בית המשפט העליון, בראשו עומד הנשיא אהרן ברק, הפך חלק מהחלטות ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת. מפאת קוצר הזמן, ניתנו פסקי דין קצרים. בית המשפט הודיע, כי נימוקי פסק הדין יינתנו במועד אחר.

ההרכב המלא: הנשיא אהרן ברק, המשנה לנשיא שלמה לוין, השופטים - אליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן, דליה דורנר, יעקב טירקל, דורית בייניש, יצחק אנגלרד, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי.

פסקי הדין הופכים את ההחלטות העיקריות של ועדת הבחירות הנוגעות למפלגות הערבויות: אושה מועמדותם של אחמד טיבי ועזמי בשארה; רשימת בל"ד אושרה גם כן. החלטת בית המשפט, בנוגע לבשארה ובל"ד, הינה מכה קשה ליועץ המשפטי לממשלה, שהטיל את כל יוקרתו על פסילת בשארה ובל"ד. רובינשטיין טען, כי בשארה מעודד טרור ורצח יהודים, ולכן הוא פסול למועמדות. בית המשפט העליון לא קיבל עמדה זו.

במקביל אושרה מועמדות ברוך מרזל, כמס' 2 בתנועת חירות, וזאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. ערעוריהם של שר הביטחון שאול מופז ושל משה פייגלין, נדחו.

להלן תקצירי פסקי הדין:

- ח"כ אחמד טיבי - החלטה פה אחד, לאשר המועמדת לכנסת ה-16;

- ח"כ עזמי בשארה / רשימת בל"ד - לאשר רשימת בל"ד לכנסת ה-16 ולאשר מועמדות בשארה. ההחלטות בשני אלה התקבלו ברוב דעות, כנגד דעתם החולקת של המשנה לנשיא, שלמה לוין, והשופטים טובה שטרסברג-כהן, יעקב טירקל ואדמונד לוי;

- משה פייגלין - הוחלט ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של השופט אדמונד לוי, לדחות את העתירה. פייגלין הואשם והורשע בעבירת המרדה. ביתה משפט קבע, שיש בעבירה זו קלון;

- שאול מופז - פה אחד הוחלט לדחות את ערעור הבחירות של מופז. מופז עמד על זכותו להיכלל ברשימת הליכוד, בנימוק כי חלפה לה תקופת הצינון שנקבעה בחוק;

- ברוך מרזל - הוחלט לאשר מועמדותו בבחירות. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הטיל את כל יהבו (ועתה נכשל) כנגד כניסת ברוך מרזל לכנסת. רובינשטיין ייחס למרזל חברות בארגון כך.