עזאם מאמון תבע את חברת פרטנר תקשורת בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה לאחר שלא היה מרוצה מהשירות.
לדבריו, בחודש יוני 2005, שידרג שני מכשירים בעלות של 2,236 שקל ובשנת 2008 נתגלו תקלות במכשירים. כשביקש לתקנם פרטנר הציעה תשלום תמורת התיקון או שדרוג המכשירים תמורת התחייבות לשלוש שנים. "הדרישות שהעמידה הנתבעת לגבי התיקון או השדרוג אינן כדין".
מאמון ביקש לבטל את ההסכם עם פרטנר ולזכות אותו בהחזר מלא של המכשירים. כמו-כן התלונן שחוייב בעלות "שירותים מתקדמים" שלא הזמין ועל פרטנר להחזיר לו 300 שקל בתוספת 5,000 שקל בגין עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענה פרטנר שפעלה בהתאם להסכם עם מאמון ויש לדחות את התביעה. לדבריה, במשך שלוש שנים תיקנה את המכשירים בהתאם להסכם ובפעם האחרונה מסר מכשיר לתיקון שהכרטיס הראשי שלו היה עקום. "בנסיבות אלה נקבע בהסכם כי ייגבה תשלום עבור התיקון, או לחלופין יבוצע שדרוג כנגד התחייבות של הלקוח למשך שלוש שנים".
כמו-כן שמאמון הזמין שירותים מתקדמים ולאחר שביקש לבטל את החבילה, בטענה שאינו משתמש בשירותים, זיכתה אותו, לפנים משורת הדין, בסך של 155 שקל. מסמך הזיכוי צורף לכתב ההגנה ופרטנר הוסיפה: "אין בסיס לתביעה".
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יעל קלוגמן את התביעה וחייבה את מאמון לשלם לפרטנר 300 שקל הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
"התובע לא הראה במה הפרה הנתבעת את ההסכם שבין הצדדים. במהלך הדיון טען כי כבר בשנת 2005 היו תקלות קליטה במכשירים, אך טענה כבושה זו לא הועלתה בכתב התביעה. התובע לא הראה כי הדרישה לתשלום עבור התיקון, לאחר שנמצא כרטיס עקום בשנת 2008, אינה מתיישבת עם תנאי ההסכם והוא הדין בחלופת השדרוג", דברי השופטת.
השופטת דחתה את טענתו של מאמון בדבר אי הזמנת שירותים מתקדמים מפרטנר לאור העובדה שלא הסביר מדוע ביקש כעבור חצי שנה, לבטל את השירות אם לא הזמין אותו, וחתם על מסמך זיכוי.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
