עתירה לבג"צ נגד הדחת ניצב בר-לב

התנועה לאיכות השלטון עתרה (יום ד', 10.12.08) לבג"צ לביטול החלטת השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה להדחת ניצב אורי בר-לב. כן מבקשת מהשר לבטחון פנים אבי דיכטר לנמק מדוע לא יימנע מקבלת כל החלטה בעניינו של בר-לב בימים של ממשלת מעבר ותקופת בחירות.

בעתירתה מבקשת התנועה, באמצעות עורכי הדין אליעד שרגא, ברק כלב וצרויה מידד לוזון, צו על תנאי המורה לשר לבטחון פנים ולמפכ"ל המשטרה דודי כהן לנמק מדוע לא יימנעו מסילוקו של ניצב אורי בר-לב ממשטרת ישראל, זאת מאחר שההחלטה על סילוקו של בר-לב, שהינו קצין מצטיין שכבר רכש את ההשכלה האקדמית הנדרשת לתפקידי פיקוד בכירים במשטרה בשל סירובו לצאת ללימודים, הינה בלתי סבירה, נוגדת את הדין ונובעת משיקולים שאינם ממין העניין.

כן מבקשת התנועה צו על תנאי המורה לשר לנמק מדוע לא יימנע מקבלת כל החלטה בעניינו של ניצב בר-לב בימים אלה של ממשלת מעבר ושל תקופת בחירות, לרבות פיטוריו או איוש משרתו או סיום כהונתו או כל החלטה אחרת הפוגעת במעמדו, וזאת לנוכח העובדה כי סבב המינויים בפיקוד הבכיר במשטרה הוקפא על ידו בשל תקופת המעבר, ונוכח העובדה כי מדובר בהחלטה בעלת השלכות לתקופה ארוכה, ואשר יש בה כדי לקבוע עובדות בלתי הפיכה בשטח ערב הבחירות שבפתח, הצפויות להתקיים תוך חודשיים מהיום.

מבקשת צו ביניים

התנועה מבקשת גם צו ביניים דחוף המעכב כל החלטה בעניינו של בר-לב בתקופת ממשלת המעבר עד לבירור העתירה. ודיון דחוף בעתירה.

בעתירתה, מציינת התנועה לאיכות השלטון כי לא המפכ"ל ולא השר עמדו על שיקולים רלוונטיים לפיטורי ניצב בר-לב, ולא במקרה, הם לא מצאו כל רבב בפעילותו ובתפקודו, שהוא ניצב מעוטר ומוערך במשטרת ישראל ולא בכדי, ולכן בחרו הם לסלקו מהמשטרה כלאחר יד, כאשר את הנימוקים ה"עניינים", כלשונה, להחלטה זו הם שומרים לעצמם.

"מתוקף היותה של המשטרה מעסיק ציבורי נגזרת גם חובתו של המפכ"ל לנהוג בהגינות כלפי פקודיו, האם כך הוא בעניינו? לא ולא; בסילוק ניצב שמצטיין בתפקודו בצבא ובמשטרה תקופה העולה על 25 שנים, לא טרח השר לעמוד על שיקול ענייני, אפילו לא אחד, שיביאו לפטר את ניצב בר-לב, בכך הוא פגע קשות בחובות ההגינות והענייניות המוטלת עליו. בהתנהלותו זו של המפכ"ל, בחוסר ההגינות שהוא גילה כלפי ניצב בר-לב, שהוא מהמצטיינים בפקודיו, יש פגיעה חמורה בחובות המוטלות על המשטרה כגוף ציבורי, שחלות עליו החובות מהמשפט המנהלי, בכללן החובה להחליט על בסיס החלטות ענייניות ומקצועיות, נקיות מכל שיקול זר", לשון העתירה.

פגיעה כעובד

עוד נכתב כי החלטות השר והמפכ"ל, הן ההחלטה לכפות חופשת לימודים על ניצב בר לב והן ההחלטה כי בהיעדר הסכמתו דרכו במשטרת ישראל הגיעה לסיומה, מהוות פגיעה קשה ביותר בניצב בר לב, כעובד, כמשרת ציבור וכאדם.

לטענת התנועה, מעסיק אינו יכול לכפות על עובדיו, על אחת כמה וכמה על עובדים בכירים, לצאת ללימודים, בוודאי כאשר התפקיד אינו מחייבם לכך, וכאשר הלימודים אינם מהווים חלק ממהות התפקיד או תנאי לקבלתו. "אין בסיס לכפייה כזו על נציב בכיר מצטיין שלא דבק בו רבב, שעל הצלחותיו אין חולק, ובוודאי כאשר עסקינן ברשות ציבורית המחויבת, כמפורט לעיל, לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי. חיובו של ניצב לצאת ללימודים בניגוד לרצונו, וביתר שאת של ניצב מצטיין ששירת את המשטרה בהצטיינות בכל תפקיד אותו מילא, כאשר צרכי המערכת אינם דורשים בכך, יש בו כדי להתערב התערבות גסה ברצונותיו האישיים, שאיפותיו הפרטיות וצרכיו האינדיבידואלים של אותו קצין - התערבות גסה הפולשת למתחם השיקולים הפרטי שלו. ההחלטה לכפות על ניצב בר-לב לצאת ללימודים בגילו ובבכירותו ולאור העובדה כי אין נדרשים לימודים נוספים למילוי תפקידיו הנוכחים או העתידיים, יש בה משום פגיעה באוטונומיה האישית שלו.
סירובו של ניצב בר-לב לכפות עליו לימודים בנסיבות אלו אינו נוגע כלל וכלל לפונקציות המוטלות עליו מכוח תפקידיו במשטרה ומכוח כפיפותו לממונים עליו, הוא נובע מניסיונם של המשיבים השר והמפכ"ל לכרוך את "האישי" עם "המקצועי" ולכפות עליו לימודים משיקולים בלתי ענייניים", לשון העתירה.


איכות השלטון סיכמה כי בנסיבות הקיימות, בהן מדובר בניצב מצטיין החמוש בשני תארים ובמצב בו לא נדרשת כל השכלה אקדמית נוספת למילוי נאות של תפקידו הנוכחי או כל תפקיד פוטנציאלי בעתיד, אין סיבה עניינית בגינה יכולים המפכ"ל והשר להגלות ולסלק את ניצב בר-לב ללימודים נוספים.