קידוח הגז - "אזור כלכלי בלעדי"

ישראל נערכת להרחבת גבולותיה הימיים מעבר ל-12 מיילים - גבול מים טריטוריאליים, בין היתר לצורך הבטחת זכויות כלכליות מקידוחי הגז שהחלו בקידוח תמר 1 מול חיפה.

מדובר בהצעת חוק חדשה "חוק השטחים הימיים" שבמסגרתה תקבע ישראל את זכויותיה "מעבר למי החופים שלה על-פי המשפט הבינלאומי". החוק יקבע זכויות ב"אזור סמוך", קרי: 12 מיילים נוספים על 12 המיילים - גבול המים הטריטוריאליים, וכן הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי" בשטח של עד 200 מיילים מחופיה.

הצעת "חוק השטחים הימיים" כוללת כאמור, הכרזה על "אזור סמוך" עד למרחק 24 מיילים מחופיה של ישראל. ב"אזור סמוך" יובטחו סמכויות ישראל בנוגע ל"מכס, כספים, כניסה לישראל ובריאות". כמו-כן תובטח שליטה על עתיקות.

ההצעה כאמור כוללת הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי", שבו יובטחו זכויות "ריבוניות" בין היתר על אתר קידוח הגז מהגדולים בתולדות המדינה "תמר 1" מול חיפה, ששותפים לו, חברת נובל אנרג'י האמריקנית, דלק קידוחים, ושותפות אבנר שבשליטת יצחק תשובה, ישראמקו שבשליטת קובי מימון ודורגז בבעלות דודי ויסמן. מדובר בקידוח שעליו נאמר כי הוא עשוי לשנות את מפת האנרגיה בישראל. חברת נובל שערכה את הבדיקות המקדימות העריכה כי מדובר בסיכויים גבוהים, 35%, למציאת מצבורי גז מהם ניתן להפיק 109 מיליארד מטר מעוקב גז. הקידוח מתבצע על-ידי אסדת קידוח מיוחדת במרחק 90 ק"מ מחיפה ובעומק של 5200 מטרים. על-פי הערכות, הקידוח יניב רווחים של כ-30-20 מיליארד דולרים וייתכן שאף ישחרר את ישראל מהתלות בגז ממצרים וממקורות אחרים.

בהצעה נקבע כי באזור הבלעדי יובטחו זכויותיה של ישראל לצורך "מטרות מחקר, שימוש והסדרת משאבים טבעיים בין חיים ובין שאינם חיים, של קרקע הים, תשתית קרקע הים והמים שמעליהם וכן לפעילויות אחרות לשימוש ומחקר כלכליים של האזור לרבות ייצור אנרגיה מן המים, הזרמים והרוחות שבאזור הכלכלי הבלעדי". מתקנים באותו אזור "יראו אותם כשטח מדינת ישראל".

עוד נכתב כי "פענוח מודרני מחודש של חומר סיסמי קיים וחדש מצביע על מבנים גיאולוגיים העשויים להוות מטרות אטרקטיביות לביצוע קידוחי פרוספקציה באזור שייכלל באזור הכלכלי הבלעדי לאחר חקיקת החוק המוצע. המבנים הגיאולוגיים עליהן מדובר עשויים להשתרע על פני מספר קילומטרים רבועים ולהוות פוטנציאל כלכלי בעל ערך לאומי".

ההצעה מדגישה כי "כל עוד לא הכריזה ישראל על אזור כלכלי בלעדי, נמנעו חברות זרות מלבקש ממדינת ישראל זיכיונות באזור זה". יתרה מכך, "מדינות שכנות בים התיכון ביניהן קפריסין ומצרים קבעו את האזורים הכלכליים הבלעדיים שלהן וכבר חלקו ביניהן אזורים אשר עשויים להשתייך לישראל. אירועים אלה מדגישים את הצורך לנקוט בצעדי חקיקה הדרושים בכדי לתבוע את מלוא הזכויות הכלכליות והאחרות באזור".

הצעת החוק כוללת גם שינוי שיטת מדידה ואימוץ שיטה הנהוגה בפרקטיקה הנורווגית של "מתיחת קווים ישרים בין נקודות שונות הבולטות במיוחד אל תוך הים". שיטה זו ננקטה גם על-ידי מצרים, קפריסין, סוריה וטורקיה. מציעי החוק מציינים כי "אימוץ השיטה החדשה עשוי להתקבל בביקורת בינלאומית מסויימת, אך להערכת משרד החוץ היא תהיה מצומצמת ולא משמעותית, בדומה לניסיון שכנותיה של ישראל כאשר החליטו לאמץ שיטה זו".

הקואורדינאטות מהן יימדדו להבא השטחים הימיים של ישראל כפי שנקבע על-ידי צוות בראשות מנהל המרכז למיפוי בישראל: נקודה 1: ראש הנקרה, נקודה 2: אי התכלת, נקודה 3: ראש הכרמל, נקודה 4: מזח חדרה, נקודה 5: יפו, נקודה 6: מזח אשדוד, נקודה 7: גבול ישראל עזה.

בהצעה נכתב עוד כי "הנקודה הצפונית תואמת את המצב הנוכחי בגבול ישראל-לבנון. הנקודה הדרומית (גבול ישראל-עזה) תואמת הגבול היבשתי המוסכם עם עזה, ואת נקודת המפגש של הגדר הקיימת בין ישראל לעזה (בגדר הממשיכה גם לתוך הים)".