טעים וזריז בפסטה פרסטו <br>

סוף סוף קצת חורף באמצע הקיץ הישראלי, והשמיים היו כהים גם בצהריים. גשם קל ורוחות לא קלות קיבלו את פניו של כל מי שהעז לצאת לרחוב. אני ספון במשרדי בלב ת"א, ולכן מסעות רחוקים לא באים כרגע בחשבון. אני רוצה לקפוץ למסעדה, לקבל אוכל בלי לחכות הרבה, ולחזור. אני גם רוצה שזה יהיה כשר, אבל יותר מהכל אני רוצה שזה יהיה טעים. השם של מסעדת 'פסטה פרסטו' כבר רמז על משהו שלא לוקח הרבה זמן (פרסטו הוא 'מהיר' באיטלקית), והמיקום שלה היה נוח לגישה ברחוב יגאל אלון בת"א. עטוף מעיל נכנסתי למקום. עיצוב מודרני ומוזיקה עכשווית חיכו לי בחלל גבה-תקרה, אך לא גדול.

כראוי למקום שמתמקד בפסטה, התפריט עצמו פשוט יחסית וגורם לך לשאול את עצמך שלוש שאלות פשוטות - איזו פסטה? באיזה רוטב? ועם אלו תוספות? התשובות לשאלות גם הן פשוטות יחסית - אפשר לבחור בין פנה (צנורות), פטוצ'יני (רחבות), או פוזילי (ברגים מסולסלים קטנים), בסוגיית הרוטב מחליטים בין עגבניות, שמנת או שמן זית ולבסוף מוסיפים תוספות לפי בחירה. מי שבריאותו חשובה לו (או מצפונו גוער בו) יכול ללכת בשקט על אטריות מקמח מלא.

כבר טעמתי פה כמה רטבים בעבר, כמו מלנזנה - עגבניות וחצילים (44 שקל) או זוקיני - עגבניות וקישואים (44 שקל), אבל הפעם רציתי לאתגר את המטבח עם המנה הכי מחוכמת ומעזה שהוא מציע: פטוצ'יני ברוטב אלי אוליו פומודורו (44 שקל), או בעברית - שמן זית עם עגבניות טריות ומיובשות, אנשובי ופרמזן.

המנה הגיעה במהירות מפתיעה, חמה ומעלת אדים. מופתע משהו, פתחתי באכילה. אטריות הפסטה היו פשוט ברמה אחרת. מסתבר שבמטבח הקטן שמאחורי הבר מסתתרת מכונת פלא איטלקית שמכינה כל בוקר עשרות ק"ג פסטה טריה. הייבוא המשוכלל הזה בהחלט מורגש בצלחת - המרקם קליל וטעם בצק האטריות בולט על בימת הלשון. לא היה הרבה אנשובי, וגם הרוטב היה לא יומרני, מתובל במתינות, ואיפשר לעלה הבזיליקום להוסיף בעדינות את ניחוחו. הטעם היה מרענן מספיק כדי למנוע מאכילת המנה להפוך מהר לשעמום, כמו שאכלני פסטה חווים לא פעם.

בתיאבון רב סיימתי את המנה, אף שהייתה גדולה יחסית. בטני המלאה שיבשה את תוכניתי לחמוק מהמסעדה באותה זריזות שבה קיבלתי את האוכל. בכל זאת הזמנתי עוגת מוס וניל קטנה עם ריבת חלב ואגוזים (29 שקל), שהייתה טריה וסבירה למדי, ולצד קפה אילי, הרגשתי שאני סוגר את הארוחה.

זו הייתה ארוחה קלה, לא עתירת טעמים ומנות, ועם זאת משביעה ומשביעת רצון. בדומה לארוחה, גם החשבון לא היה כבד מדי. כדאי לקוראינו המהדרין לשים לב, כיוון שהמסעדה זכתה זה מכבר בהכשר בד"צ, וכן נוספו מנות חדשות לתפריט.
שווה לקפוץ שוב לטעום, כיוון שהאטריות ימשיכו להיות טריות ומוכנות באותו בוקר, והשירות יישאר זריז ויעיל. בקיצור, אופציה כשרה וטעימה.