"מחירי איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך ירדו בימים האחרונים ב-3% והתשואות על האג"ח עלו במידה ניכרת. להערכתנו עלייה זו מוצדקת ואף צפויה להימשך בתקופה הקרובה במיוחד אם המבצע הצבאי בעזה יתארך ויורחב". כך כותבים כלכלני הראל פיננסים.
בהראל פיננסים מעריכים שהמבצע הצבאי והתרחבותו לפעילות קרקעית מסיבית מציבים אתגר תקציבי משמעותי על-רקע מצב בעייתי של התקציב ל-2009 עוד לפני תחילתו. להערכתם, הגירעון התקציבי צפוי לעבור בהרבה את השיא של 2003 שבו הגיע לרמה של 5.3% מהתוצר ולהגיע לרמות שלא חווינו ממחצית שנות ה-80' לפני תוכנית הייצוב. גירעון כזה עלול לגרום לגידול בפרמיית הסיכון הפיסקלית ולעלייה בתשואות איגרות החוב הארוכות.
ד"ר מיכאל שראל הכלכלן הראשי של הראל פיננסים מציין שרק ירידה בהכנסות ממיסים תעלה את הגירעון התקציבי ב-2009 לרמה של 5% מהתוצר. להערכתו יהיה מחסור של 30 מיליארד שקל ביחס לתכנון התקציבי ל-2009 לפיו ההכנסות ממיסים יגיעו ל-203 מיליארד שקל.
נוסף לכך שראל צופה שהכנסותיה של המדינה ממקורות אחרים כמו עודפי הביטוח הלאומי, דיבידנדים מחברות ממשלתיות ומכירת קרקעות על-ידי מינהל מקרקעי ישראל לא יסתכמו ב-46 מיליארד שקל כפי שתוכנן בקיץ 2008 בשל הירידה החדה בהיקף הפעילות הכלכלית ב-2009.
בהראל פיננסים מעריכים כי הממשלה תיאלץ להגדיל את גיוסי איגרות החוב הרבה מעבר לתכנון המקורי ובכך לתרום לעודף היצע של אג"ח, לירידת מחירים ולעלייה בתשואות.
שראל צופה כי משרד האוצר לא ישתמש ביתרת ההלוואות שניתן לגייס בחו"ל בחסות ערבות ממשלת ארה"ב בהיקף של 3 מיליארד דולר. לדבריו, מדובר בנכס אסטרטגי שמאפשר למדינה לגייס בריביות נמוכות יחסית גם כשרמת הריביות ורמת הסיכון של המדינה עולים ולכן גם משרד האוצר יעשה שימוש חלקי במכשיר זה אם בכלל.
להערכת שראל, הקיפאון בהנפקות של איגרות חוב קונצרניות ושינאת הסיכון של משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח עשוי למתן את העלייה בתשואות רק בחודשים הקרובים. "אני לא בטוח ששינאת הסיכון תישאר ברמתה הנוכחית לכל אורכה של 2009 ומלבד זאת בשוק איגרות החוב פועלים גם משקיעים זרים שידרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר אם מצבה הפיסקלי של ישראל יורע".
כלכלני הראל פיננסים צופים לאינפלציה של 0.1%- בדצמבר ו-0.3- בינואר 2009, ולאינפלציה מצטברת של 1.6% עד וכולל נובמבר 2009. להערכתם, ריבית בנק ישראל תרד ל-1.5% בעוד 6 חודשים, ריבית הבנק המרכזי האמריקני תהיה 0.25% ושער החליפין של הדולר יהיה 4.03 שקל לדולר, כלומר עלייה של 4.0%.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
