נדחתה תביעת מזכירה לא-חוקית לשוב לעבוד

לא מספיקה מודעת דרושים בעיתון. בית הדין לעבודה בבאר שבע אישר (יום ב', 26.1.09) את פיטוריה של שרה אזברגה, מי ששימשה במשך 4 שנים, עד 2005, מזכירה בכירה במועצת ערערה. זאת לאחר שנקבע כי התקבלה לעבודה ללא מכרז כדין. השופט יוסף יוספי קבע, כי קבלתה לעבודה באמצעות מודעה בעיתון והודעה כי התקבלה, אינה מהווה הליך מכרז חוקי, לפיכך מדובר בפיטורים חוקיים.

המזכירה המפוטרת, אזברגה, טענה באמצעות בא-כוחה עו"ד יוסף פנחס, כי עברה הליך קבלה חוקי שכן ענתה על מודעת דרושים בעיתון מקומי ואף קיבלה אישור מסודר על קבלתה לעבודה מראש המועצה. עוד טענה, כי פיטוריה נעשו משיקולים זרים, שכן המועצה "יישמה את דוח ביקורת משרד הפנים רק על חלק מהעובדים, אך לא ביחס לקרוביו ומקורביו של מזכיר המועצה".

מנגד, המועצה טענה באמצעות בא-כוחה עו"ד חן אביטן, כי משרד הפנים הוא שדרש את פיטוריה בשל קבלתה שלא כדין לעבודה, והחזרתה למשרתה מצריכה אישור של משרד הפנים, שאם לא כן, כל מי שיאשר את החזרתה לעבודה "יחויב אישית".

כאמור, נדחתה תביעתה של אזברגה לקבוע כי פוטרה שלא כדין ולהשיבה למשרתה. השופט יוסף יוספי כתב כי "אזברגה לא עברה הליך מכרז עובר לקבלתה לעבודה אלא נענתה למודעה בעיתון והתקבלה לעבודה בלא הליך מכרז". הוא דחה את טענותיה על איפה ואיפה בהליך ההבראה, בשל העובדה כי לא פוטרו עובדים נוספים שהיה על המועצה לפטר במסגרת התוכנית. גם אם הדבר נכון "לא היה בשל כך להחזיר את אזברגה לעבודה לאחר שנהיר כי היא התקבלה לעבודה שלא כדין. מאחר שההליך עוסק רק בה, לא ניתן לקבוע במסגרתו מסמרות ביחס לפיטורי עובדים אחרים".

תוכחה למועצה המקומית

השופט מתח עם זאת ביקורת על המועצה ש"התהדרה" בהתנהלותה התקינה בפיטוריה של אזברגה. "המועצה אינה יכולה להתפאר בקביעות אלה, שהרי קביעות אלה נולדו מאחר שאזברגה התקבלה לעבודה שלא כדין בלא מכרז ובלא 'נחיצות משרה'. מכאן שמשמעות פסק הדין הינה שהמועצה פעלה שלא כדין עת קיבלה אותה לעבודה, ולפיכך היה מקום לפטרה כפי שקבע משרד הפנים. יש לזכור כי המועצה העסיקה את אזברגה במשך כ-4 שנים והחליטה לפטרה רק לאחר דוח ביקורת של משרד הפנים שדרש זאת בתוקף. כתוצאה מהתנהלות מקולקלת זו של אנשי המועצה נגרמו למועצה הפסדים כספיים, הן בשל תשלום עלות שכרה של אזברגה במשך כ-4 שנים, והן בשל תשלום פיצויי הפיטורים בתום העסקתה".

השופט חייב את אזברגה לשלם למועצה הוצאות משפט בסכום של 3,000 שקלים, אך ציין כי פסק סכום "נמוך", לאור "התנהלות אנשי המועצה אשר קיבלו את אזברגה לעבודה שלא כדין ולמעשה היו שותפים איתה למחדל זה".

הוא הוסיף כי לא פטר אותה מהוצאות מאחר שהיא ידעה כי התקבלה שלא כדין לעבודה, ואף לא הייתה אמורה לתבוע את חזרתה לאחר פיטוריה. "לאזברגה היה ידוע כי משרד הפנים הורה לפטרה במסגרת דוח הביקורת שבו נקבע כי התקבלה לעבודה בלא מכרז ובלא אישור 'נחיצות משרה'. למרות זאת תבעה את המשך העסקתה תוך ניסיון לטעון כי היא פוטרה במסגרת תוכנית הבראה. לתובעת היה נהיר כי גם אם הייתה המועצה ממשיכה להותיר על כנה את העסקתה הבלתי חוקית, בית הדין לא היה יכול ליתן לכך יד. בשל סיבות אלה יש מקום להשית עליה הוצאות".