|
איפה נכח הנהג לפני שנהג ברכבו? [AP]
|
|
|
|
|
|
אלון עבו ערער לבית משפט המחוזי בירושלים על פסק דין של בית משפט לתעבורה בעיר שהרשיע אותו, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של נהיגה בשכרות.
בית משפט קמא גזר עליו: קנס בסך של 1,000 שקל, 24 חודשי פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
בכתב האישום נאמר שביום: 7.9.07 לאחר חצות, נהג עבו ברחוב שלומציון המלכה כשהוא שיכור וסירב לעבור בדיקת ינשוף ללא נוכחות עורך-דין. מעבו נדף ריח חזק של אלכוהול, הוא צעק והשתולל, ולאחר שדחף שוטר נכבל. בית משפט קמא העדיף את גרסתם של השוטרים על פני זו של עבו.
בכתב הערעור טען עבו שלא היה מקום להרשיעו והעונש שהוטל עליו חמור. "פסילה ממושכת תגרום נזק רב לי ולבני משפחתי". לדבריו, סירובו להיבדק על-ידי מכשיר הינשוף נבע משיקולים מוטעים, ולמעשה, לא דובר בסירוב "קלאסי". כמו-כן שהשוטרים לא הבהירו לו את משמעות הסירוב ואין בו פוטנציאל של מסוכנות. "סירובי להיבדק לא היה סירוב למען הסירוב. עמדתי במצב מביך ומאוד מפחיד".
המדינה ביקשה לדחות את הערעור בהיותו ערעור על ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות. "נסיבותיו המקלות של המערער נלקחו בחשבון בעת מתן גזר הדין".
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, דחה השופט עוני חבש את הערעור. "הרשעת המערער התבססה על סירובו לעבור בדיקת ינשוף, כפי שהתבקש על-ידי השוטרים... התנאי שהתנה המערער - נוכחות עורך-דין מטעמו - הנו תנאי בלתי קביל. החוק אינו מתנה תנאי שכזה. בנוסף לכך, ברור לכל, כי בנסיבות בהן נעצר המערער (בשעות הקטנות של הלילה) המתנה לעורך-דין תביא בהכרח להפיכת הבדיקה לבלתי רלוונטית ותאיין אותה. מן המפורסמות היא שרמת האלכוהול בגוף האדם יורדת עם חלוף הזמן".
השופט הוסיף שאין מקום להפחית בעונש פסילת המינימום שהוטל על עבו ולא נמצאו נסיבות המצדיקות זאת.