סכנה לקריסת המחיצות בין מאגרי המידע

על לשכת עורכי הדין לגלות מעורבות פעילה יותר בהליכי החקיקה של הכנסת בכלל, ובפעילות ועדת חוק חוקה ומשפט בפרט. לחברי כנסת מסוימים "יוזמות פרועות" בענייני חקיקה, וכאשר הלשכה נותנת את דעתה מבעוד מועד ולא "בדקה התשעים", הדבר יכול להיות לעזר, ולספק את ה"מאידך-גיסא" לכל הצעת חוק. דברים אלה נאמרו ע"י ח"כ מנחם בן-ששון, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, בכנס אשר נערך (יום ד', 4.2.09) בלשכת עורכי הדין, במסגרת פעילות הוועדה להגנת הפרטיות.

בן-ששון ביקש מחברי הלשכה להיות לא רק "רפלקטיבים" אלא גם "אופרטיביים" וליזום הצעות חקיקה. הוא הצר על כך שבעוד שהרכב החברים בועדות הכנסת אינו יציב, וזאת בשל התחלופה הסיטונאית של זהות חברי הכנסת, בשל תכיפות הבחירות במדינת ישראל, דווקא הרכב הלשכה הוא הגורם היציב, אשר יכול לעמוד מאחורי חוקים רבים.

יהרג ובל יעבור

ח"כ בן-ששון (קדימה) נעדר השכלה משפטית קודמת. בהשכלתו הוא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, ומומחה לתקופת ימי הביניים. עם זאת, כפי שציין באהדה שקשה להסתיר עו"ד יורי גיא-רון, יו"ר הלשכה, קליטתו את הטרמינולוגיה ודרך החשיבה המשפטית הייתה מהירה, ורקעו האקדמאי הוסיף להעמקתו. לדברי יורי גיא רון, אשר נאמרו לקראת תום הכינוס, ח"כ ישראל בן-ששון הוא ה"לא משפטן היחידי אשר הייתה לו השפעה כה מכרעת על תהליכי החקיקה בישראל". בן-ששון לא נותר אדיש והשיב לו כי הוא "מגורה" מן התחום המשפטי, וכי ימשיך ויוסיף להתעניין במתרחש בתחום המשפטי, ואף לסגור כמה קצוות מעבודתו הפרלמנטרית בכנסת היוצאת.

הדוברים בכנס ובראשם גיא-רון, אשר יצאו בשבחו של בן-ששון כאדם יסודי ומעמיק, אשר הרים תרומה נכרת לוועדת חוק חוקה ומשפט ציינו את הבלתי נמנע: העמקה ורצינות אינם הולכים ביחד עם פוליטיקה, אשר דרושים לה תככנים, מרפקנים, ונתמכי-אדלרים, ועל כן ח"כ בן-ששון כבר לא יכהן בכנסת הבאה, שכן לא דורג מספיק גבוה בפריימריז (כאמור, העמקה, רצינות ויסודיות הינם לרועץ במדמנה הפוליטית).

ח"כ בן-ששון, ממרום ניסיונו בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת, התריע בחברי לשכת עורכי הדין, שלא להפנות עורף להצעות חוק אשר אינן נראות להם, שכן הצעות חוק שכאלו תעבורנה ממילא באמצעות גורמים אחרים אשר מעוניינים בקיומן של הצעות אלו. לדברי בן-ששון, עדיף ללשכת עורכי הדין ליטול חלק בעיצוב החוק על-פי ראייתה (אשר קרובה להשקפת העולם של האגודה לזכויות האזרח, אם כי לא בכל המקרים...) מאשר להפקיר את הצעת החוק לגורמים אשר "ביטחון", "סדר ציבורי" ושאר מילות קוד לפגיעה בזכויות הפרט בראש מעיניהם.

כך לדוגמא דיבר ח"כ בן-ששון על החקיקה המסדירה את סוגיית מאגר ה-DNA - עדיף ללשכה להיות שותפה לעיצוב פרמטרים אשר יאפשרו לרשות ליטול DNA, מאשר להתנגד באופן מוחלט לקיומו של המאגר (ברוח "אם אינך יכול לנצחם, חבור אליהם"). לדוגמא, ע"י תחימת אפשרות הרשות ליטול דגימות DNA, אך ורק כאשר מדובר בעבריינים אשר ביצעו פשעים (ולא עבירות בדרגת "עוון"). לדברי בן-ששון, המחיר של אי השתתפות הלשכה בהליכי חקיקת החוק, הוא התעוררות מאוחרת לנוכח עובדות קיימות כגון "חוק האח הגדול" (חוק נתוני תקשורת) אשר כנגדו הגישה לשכת עורכי הדין בג"צ בדיעבד. לו רק הייתה הלשכה מתעוררת בזמן, ציין בן-ששון, לא היינו צריכים להגיע עד לבג"צ.

בן-ששון קרא ללשכה לא להסתפק בקידום החוק טרם נחקק אלא להיות שותפים במעקב אחרי 'חבלי הקליטה' של החוק לאחר שנחקק, ולהציע בו שינויים במידת הצורך. הוא ציין כי גופים אינטרסנטים גדולים מאד עושים זאת בכל מקרה, וחבל שהלשכה, אשר הינה גוף ציבורי, לא תעשה כן גם.

יעלו לו חלונות במחשב עד שיאמר "מסכים אני"

ח"כ בן-ששון ציין כי בחברת מידע אלקטרונית, אנשים רבים חושפים פעמים רבות מידע אודות עצמם, מרצונם החופשי לכאורה, וזאת מבלי להיות מודעים להיקף ולהשלכות. כדוגמא הוא ציין את ה- I AGREE המפורסם. כאשר אדם גולש ברשת האינטרנט ומנסה להוריד תוכנה, הוא "מסכים", לרוב, בהינף שניה, לשורה של תנאים אשר אינו יודע מה טיבם כלל, אשר לעיתים חושפים אותו לפגיעה קשה בפרטיותו. ח"כ בן-ששון הציעה ללשכת עורכי הדין ליזום חקיקת הרתעה, קרי, כפי שעל סיגריות נכתב "מסוכן לבריאות", כך צריך להיכתב על תוכנות שכאלו, וברירת המחדל שלהן צריכה להיות: I DISAGREE.

חזון אפוקלפטי: כשתקרוסנה המחיצות בין המאגרים

ח"כ בן-ששון ציין כי "הבעייה העיקרית עם מאגרי מידע היא שתקרוסנה המחיצות בין מאגרים, ויהיה אפשר לחתוך אותם לאורך ולרוחב", והמאגרים, לדבריו, יהיו מפולשים זה לזה לכל דבר, ממש כפי שמתרחש בדרום קוריאה, שם "כל אדם שמעלים את שמו ניתן לשלוף כנגדו מידע מוצלב בשפע". לדבריו, בעוד שהמשטרה חפצה בהרחבת סמכויותיה, ועדת חוק חוקה ומשפט רצתה להצרן.

"למה הם ולא אני?"

בן-ששון ציין בעייתיות נוספת שקשורה בעצם קיומם של מאגרי המידע. לדבריו, לרשות הרשות להלבנת הון עומדים מאגרי מידע מרחיקי לכת, אשר אינם עומדים לרשות אף רשות אחרת. רשויות אחרות, לדבריו, מתקנאות ו"רוצות גם". רשויות כאלו כגון המשטרה, רשות המיסים, מתנות את דרישותיהן בפני ועדת חוק חוקה ומשפט והכל בשם טובת הציבור, ועליו, כיו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט לעמוד בפרץ ולהסביר כי סמכויות מרחיקות לכת לעיון במאגרי מידע ניתנות אך ורק במקרים חריגים כגון לצורך הגנה מפני טרור, אך זהו אינו עניין של יום יום, ומאגרי מידע דרקוניים ומרחיקי לכת לא יועמדו לרשות כל רשות.

"סוד-השיח הוא הדבר היקר ביותר שיש לו לאדם"

על ההיקף העצום של האזנות סתר למד ח"כ בן-ששון מפרשת רמון, אשר במהלכה נחשפה לציבור היד הקלה של המשטרה על ההדק בביצוע האזנות סתר. לדברי גיא-רון, על כל 200 בקשות לביצוע האזנות סתר אשר מוגשות לשופט, אך ורק בקשה אחת נשללת. לשיטתו, צריך להגביר את הפיקוח על סמכות המשטרה לבצע האזנות סתר, ולאפשר בקרה לגורמים נוספים וזאת בכדי שהיד לא תהא קלה על ההדק.

בהתייחס לחוק זהות ביומטרית ציין בן-ששון כי על מלאכת חקיקת החוק ליטול בחשבון טכנולוגיות קיימות, שמא בעת סיום מלאכת החקיקה הטכנולוגיות אשר מתייחסים אליהן כבר תתישנה.

בהתייחס לחסיונות בין עו"ד ללקוחו ובין עיתונאי למקורו, ציין בן-ששון כי "העיתונות הינה נשמת אפה של הדמוקרטיה" וכי "סוד השיח הוא הדבר היקר ביותר שיש לו לאדם".

"הוועדה היא אתם"

ישיבה זו של ועדת הגנת הפרטיות מטעם הלשכה לא הייתה ישיבה של מה בכך אלא גם מעין טקסון פרידה קטן (אני אומרת 'טקסון', כי האווירה הייתה צנועה, ללא טקסיות רבה) של ח"כ מנחם בן-ששון, אשר הרעיף תשבוחות על הלשכה, מהלשכה, שכן במהלך שנות עבודתו הקצרות בוועדת חוק חוקה ומשפט, הוא עבד באופן צמוד ביותר עם לשכת עורכי הדין. עו"ד גיא רון ציין לשבח את בן-ששון על חריצות היתר שלו, וזאת להבדיל מאי-אלו חברי כנסת אשר כלל לא טרחו להופיע בוועדת חוק חוקה ומשפט, אשר לעיתים הייתה שוממת מאד (מה שלא מנע מן המליאה להתייחס לטיוטות שנוסחו בוועדה ברצינות תהומית).

גיא רון ציין שכאשר פנה אליהם בן-ששון לראשונה והצהיר בפניהם כי "הוועדה היא אתם" (ביחס ללשכת עורכי הדין), גיא-רון לא ידע אם מדובר בחנופה של פוליטיקאי או בכוונת אמת, אולם במהלך שנות העבודה המשותפת זו הסתברה בדיעבד כהצהרת כוונות כנה, אשר נמשכה עד לרגע האחרון: גם במהלך הכנס הצהיר בן-ששון כי לדעתו, על הלשכה להיות מעורבת בכל דיון בוועדת חוק חוקה ומשפט. הוא ציין כי למרות סיום כהונתו כח"כ, הוא יקדיש מזמנו לשני תחומים חשובים: הסדרת מעמד בתי הדין הרבניים, ושינוי שיטת הממשל.

הגילדה תשיג יותר אם היא תדבר דרך השליחות הציבורית ולא דרך החור של הכיס

יורי גיא-רון ציין כי הלשכה תשיג הישגים רבים יותר בדעת הקהל אם תדבר בשמה של השליחות הציבורית ולא בשם "החור של הכיס". כן קרא גיא-רון לכנסת "לא להמתין לחוקה" ולהפוך את מגילת העצמאות להצהרת העקרונות המכוננת של מדינת ישראל.

לשיטתו, עצם העובדה שהכנסת הראשונה בשנת 1948 לא כוננה חוקה אלא הטילה את המשימה על הדורות הבאים, הייתה טעות. גיא-רון התייחס גם לקרבה בעמדות בין הלשכה לאגודה לזכויות האזרח בנוגע לפגיעה בפרטיות, ולעמדתן הדומה כנגד חוק נתוני תקשורת ויוזמות חקיקה נוספות, הטומנות בחובן פגיעה בלתי מידתית בזכות לפרטיות, אך הוא ביקש להדגיש את תפקידה הייחודי של הלשכה, שהינה גוף סטטוטורי מקצועי וציבורי, להבדיל מעמותות אחרות במאבק שהיא מנהלת בכנסת כנגד יוזמות החקיקה, ובמשקל שיש לפועלה בהובלת מאבקים ציבוריים.

נאבקים באח הגדול

ועדת הגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין הוקמה לפני כשנתיים בידי עו"ד דן חי, אשר עוסק במשפט ציבורי וחוקתי. השתתף בפעילות ועדה זו גם עו"ד דן קוול ז"ל, אשר ייצג את הלשכה בדיוני חוק נתוני התקשורת בכנסת. עם ראשית פעילותה הלך לעולמו עו"ד דן קוואל ז"ל, והוועדה מובלת כיום בידי עו"ד דן חי. ביוזמת הוועדה הגישה הלשכה בג"צ כנגד חוק האח הגדול (חוק נתוני תקשורת), אשר ידון בבית המשפט העליון ב 22 לפברואר.

בבג"צ שהגישה הלשכה כנגד החוק אשר מכונה בציבור על שם סמל הפגיעה בפרטיות מתוך האפוקלפסיה האורווליסטית '1984', תוקפת הלשכה בין היתר את החלשת החיסיון בין עורך דין לבין לקוחו, אשר מתאפשרת עקב חוק זה. לדברי עו"ד דן חי, לפי חוק זה למשטרה יש אפשרות להוציא באופן דחוף על-פי החלטה פנימית שלה חומר החוסה בצל יחסי עו"ד לקוח, דבר שעלול לפגוע פגיעה קשה ביכולת של לקוחות להתייעץ 'ללא מורא' עם עורכי דינם. לדברי עו"ד דן חי הבג"צ קבוע לדיון בהרכב של שבעה שופטים, מה שמלמד על הרצינות שבה רואה בית המשפט העליון את הסוגיה.