|
בית דין רבני [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בית המשפט המחוזי בפתח תקוה קבע (יום א', 8.2.09) כי בית המשפט למשפחה אינו חייב להמתין להכרעת בית הדין הרבני בשאלת סמכותו לדון בתביעת רכוש שנכרכה בתביעת גירושין, אם התברר לבית המשפט שהכריכה נעשתה בחוסר תום לב.
מדובר בתביעה שהגישה האשה במרס 2008 לבית המשפט למשפחה בראשון לציון נגד בעלה בעניין הרכוש. כעבור שבועות אחדים, באמצע אפריל 2008, הגיש הבעל כתב הגנה בתביעה למזונות שהגישה האשה, ובו ביום הגיש תביעה לגירושין לבית הדין הרבני, ובה כרך את עניין הרכוש.
הבעל טען בבית המשפט למשפחה כי אומנם התביעה למזונות נמסרה לו בראשית אפריל, אך התביעה בעניין הרכוש הגיעה אליו לאחר מכן. ואולם השופטת חני שירה קבעה כי שתי התביעות הוגשו לבעל בראשית אפריל, ומכאן שפעל בחוסר תום לב והגיש את תביעתו לבית הדין הרבני לאחר שכבר קיבל את התביעה שהוגשה לבית המשפט בעניין הרכוש.
בהחלטה נקבע, כי מכיוון שהאשה הקדימה והגישה את תביעתה לבית המשפט למשפחה קנה בית משפט זה סמכות לדון בעניין הרכוש.
בבקשה שהגיש הבעל לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה להתיר לו לערער על החלטה זו, טען כי השופטת שירה הייתה חייבת להמתין להחלטת בית הדין הרבני, שניתנה שבוע לאחר החלטת בית המשפט, ובה נקבע כי הסמכות לדון בתביעת הגירושין, ובכל מה שכרוך בה, נתונה לבית הדין.
בהחלטתו לדחות את ערעור הבעל, קבע השופט שילה כי אכן ראוי ששתי מערכות השיפוט - בית המשפט האזרחי ובית הדין הרבני - יכבדו זו את זו. אבל במקרה הנדון, נתן בית המשפט את החלטתו עוד לפני שהתקבלה החלטת בית הדין.
דווקא בית הדין היה צריך להמתין
"אינני מוצא פסול בכך שבית המשפט קמא דן בעניין ונתן את החלטתו אף על-פי שידע שסוגיית הסמכות תלויה ועומדת לפני בית הדין הרבני", כתב השופט שילה בהחלטתו. הוא הוסיף כי לבית המשפט היה שיקול דעת להחליט אם להמתין להכרעת בית הדין הרבני או שלא להמתין שלה.
השופט שילה ציין כי מכיוון שבית המשפט למשפחה קבע כי הבעל נהג בחוסר תום לב, בכך שכרך תביעת הרכוש בתביעת הגירושין והסתיר משתי הערכאות כי קיבל את תביעת הרכוש לפני שהגיש את תביעת הגירושין, אין לומר שבית המשפט לא הפעיל כהלכה את שיקול דעתו. השופט אף מצא לנכון להעיר כי ההלכה המשפטית בדבר החובה לכבד ערכאות חלה גם על בית הדין הרבני, ובית המשפט למשפחה היה רשאי להניח שדווקא בית הדין ימתין להחלטת בית המשפט.
הבעל חויב לשאת בשכר טירחת עורך הדין של האשה בסך 10,000 שקל.