|
חלק מהמנהלים הפרו נוהלים [צילום: שלומי קיים]
|
|
|
|
|
בית הדין לעבודה בירושלים דחה (יום ג', 17.2.09) תביעה של טכנאים ועיתונאים ברשות השידור להכיר ב"הסדר פרטי" על צבירת ימי חופשה ופדיונם עם רשות השידור. מדובר בהסדר עד ל-1996 לפיו לעובדים הותר לצבור ימי חופשה מעל המכסה המותרת, 65 יום, והונהג אף פדיון ימי חופשה שנצברו בעת פרישתם.
ההסדר בוטל על-ידי רשות השידור ב-1996 בטענה לאי חוקיותו והחופשות הצבורות נמחקו. בתביעה טענו העובדים באמצעות בא-כוחם עו"ד רימר פז כי החלטת הרשות דאז נוגדת את ההסכם ביניהם. הם ביקשו מבית הדין להכיר בהסכם ולהורות על השבת ימי החופשה שנמחקו. כמו-כן ביקשו לשלם להם את ההפרש בין התשלום עבור ימי החופשה המאולצים - כדי שלא יימחקו, לבין התמורה שהייתה מגיעה להם כעובדים רגילים.
כאמור, בית הדין לעבודה דחה את תביעת העובדים וחייב אותם לשלם הוצאות משפט 25 אלף שקלים. השופטת אורנית אגסי כתבה בהחלטה כי העובדים לא הוכיחו קיומו של נוהג לפיו עובדי הרשות זכאים לצבור ימי חופשה ללא הגבלה מעבר למכסה של 65 ימים וכן לפדיון ימי חופשה שנצברו בעת פרישתם. אגסי הדגישה כי הוכח שבמשך שנים "פעלו חלק ממנהלי רשות השידור בניגוד לכללים ולנוהלי הרשות התואמים את הוראות התקשי"ר, ואישרו לעובדים לצבור ימי חופשה מעבר למכסה המותרת בחוק".
אלא שהעובדה שבמשך שנים חלק מעובדי הרשות בעיקר בטלוויזיה "הפרו את הנהלים בהסכמת הממונים וצברו ימי חופשה מעבר למכסה המותרת.. אין בה די כדי לבסס נוהג פרטי וכללי במקום העבודה". היא הוסיפה כי גם אם היה נוהל כזה, הוא מתבטל מאחר שאין לאכוף על הרשות העסקה בתנאים החורגים מהתקשי"ר. כמו-כן, "אף אם היינו מקבלים את טענת התובעים בעניין נוהג המאפשר צבירת ימי חופשה ללא הגבלה, הרשות הייתה רשאית ואף חייבת לשנות את הנוהג בהיותו מנוגד לחוק".