ליבנת וצחי קריידן תבעו את חברת אוסקר להחזרי מס בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה לאחר שלא היו מרוצים משירותיה. בכתב התביעה ביקשו את דמי פתיחת תיק בסך של 500 שקל ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לאחר שלא קיבלו החזרי מס כלשהם.
הזוג קריידן טען שיש לחייב את הנתבעת בתשלום חובם למס הכנסה אם יידרש לכך בבדיקות שערכה הנתבעת ברשויות המס. "לאחר שהתקשרנו עם הנתבעת, המתנו מספר חודשים, עד שנציג הנתבעת הודיע לנו על החזר מס בסך של 7,000 שקל שלא הוחזר. לאחר זמן מה, נאמר שאנו זכאים להחזר בסך של כ-3,000 שקל שלא קיבלנו, ובהמשך גם לא הוחזר לנו סכום של 1,000 שקל עליו קיבלנו דיווח מהנתבעת. לבסוף נאמר לנו, שלא רק שלא נקבל החזר מס, אלא שיש לנו חוב למס הכנסה בסך של כ-1,800 שקל".
הזוג קריידן טען שהנתבעת פעלה בניגוד להתחייבויותיה, ולא רק שלא העניקה החזרי מס, אלא שבניגוד למוסכם חשפה אותו לאפשרות שרשויות המס ידרשו ממנו תוספת מס בגין חוב שהתגלה בעת שחיוביו נבדקו.
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שמילאה אחר ההסכם בעוד שהזוג קריידן לא גילה את כל האינפורמציה הנדרשת בטרם ההתקשרות. "הזוג לא חשף פרט מהותי שכבר פנה למס הכנסה, גילוי שהוא תנאי מהותי להתקשרות, וקיבל החזרי מס, שכן לא ניתן לקבל החזרי מס פעמיים". לדבריה, לא הייתה מתקשרת עם הזוג, שכן שכר טירחתה נגזר מסכום ההחזר שעמד על 0 שקלים. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
מסירת מידע כמתחייב
בפסק הדין דחתה השופטת אסתר נחליאלי-חיאט את התביעה. "תשלום דמי טיפול לא הותנה בהצלחת הנתבעת לבצע החזרי מס, ומאחר שהתובע ידע כי דמי פתיחת התיק נועדו לתחילת טיפול, ואינו מותנה בתוצאות, הרי ממילא אין להחזירם; לא רק זאת אלא שפעילות הנתבעת כרוכה בביצוע פעולות שונות, וסביר בעיני שעלות פתיחת התיק היא חלק מהנטל המתחלק על לקוחות החברה ונועדה לממן את הפעילות של החברה עבור לקוחותיה, כך למשל מפעילה הנתבעת אנשי שווק, מבצעת תחקירים, פועלת במס הכנסה ומבצעת פעולות המתחייבות לצורך בירורי המס; לא רק זאת אלא שהנתבעת הציגה לפני, כי פעלה בתיק הספציפי של התובעים וביצעה בירורים שונים לצורך החזרי המס במסגרת פרק הזמן לו התחייבה", אמרה השופטת.
עוד הוסיפה השופטת כי "הנתבעת הציגה לי דוחות של שני התובעים שנבדקו על-ידי הנתבעת, כך גם הוצג לי, כי כתוצאה מבדיקותיה מצאה הנתבעת כי התובעים זכאים לקבל החזרי מס, אך התברר שהתובעים כבר פעלו באופן פרטי וקיבלו כבר חלק מההחזרים או שההחזרים קוזזו מול הכנסות עודפות שלא דווחו". לדברי השופטת, בקשת הנתבעת לגילוי מלוא הפרטים הרלוונטיים להתקשרות סבירה בנסיבות העניין. "סביר בעיני שאם התובע היה מוסר את מלוא המידע כפי שהתחייב לא הייתה הנתבעת מתקשרת עימו". השופטת הוסיפה שיהיה זה מופרך לחייב את הנתבעת בתשלום חובות של נישומים.
