צרבת - מה בוער לכם?

תיאור התסמינים בדרך כלל יספיק לרופא כדי לקבוע את האבחון לצרבת. למרות זאת, אם התסמינים חמורים במיוחד, אינם מגיבים לטיפול, או אם הרופא חושד בקיומו של GERD או של מצב אחר, תזדקקו לבדיקות הבאות:

צילום בריום. במסגרת הליך זה תידרשו לשתות נוזל גירי שיצפה וימלא את החללים במערכת העיכול שלכם. הציפוי מאפשר לרופא לראות את צורתם ומצבם של הוושט, הקיבה והמעי העליון (תריסריון). קרני הרנטגן מגלים אם בקע סרעפתי הוא שגורם לצרבת. הם יכולים גם לגלות היצרות של הוושט או גידול שעלולים להיות האחראים לקשיים בבליעה.

אנדוסקופיה. בדיקה ישירה יותר לאבחון הסיבה לצרבת היא esophagogastroduodenoscopy או בקיצור EGD. בבדיקה זו הרופא יחדיר צינורית דקיקה וגמישה שבקצהה מצלמה (אנדוסקופ) דרך הגרון. האנדוסקופ מאפשר לרופא לראות אם אתם סובלים מוושט מכוייבת או דלקתית (דלקת הוושט) או מדלקת הקיבה. הוא יכול גם לגלות כיב קיבה (אולקוס, פצע ברירית הקיבה הנוצר מחומציות יתר). במהלך EGD, הרופא ייקח דגימות מרקמות כדי לבדוק תסמונת בארט - מצב בו שינויים טרום סרטניים מופיעים בתאי הוושט - או סרטן הוושט, שני סיבוכים אפשריים מצרבת חמורה. ניתוח דגימות אלו יוכל לגלות גם נוכחות של חיידק הליקובקטור פילורי שגורם לכיבי קיבה.

בדיקות חומצה אמבולטוריות. בדיקות אלו משמשות למדידת חומציות (pH) כדי לזהות מתי ולכמה זמן חוזרות חומצות הקיבה לוושט. מידע זה יכול לעזור לרופא לקבוע מהו הטיפול הטוב ביותר למצב. בבדיקת המבחנה הסטנדרטית, אחות תזליף תרסיס לגרון שלכם עם תרופה מאלחשת בזמן שאתם יושבים. לאחר מכן, צינורית דקיקה וגמישה (קטטר) תוחדר דרך האף אל הוושט כדי להכניס את מכשיר הבדיקה. המכשיר ימוקם מעל שריר הסוגר התחתון של הוושט. מכשיר נוסף ימוקם בחלק העליון של הוושט. בצידו השני, הקטטר מחובר למחשב שנמצא סביב פרק כף היד שלכם או מעל הכתף במהלך הבדיקה. המחשב מתעד את המדידות. לאחר שהמכשיר נמצא במקומו, אתם משוחררים לדרככם וחוזרים לאחר יום או יומיים כדי להסיר את המכשיר. בדיקה הנקראת Bravo pH probe יכולה להיות נוחה יותר מהבדיקה הסטנדרטית, משום שאינה דורשת את הכנסת הצינורית לאף. בבדיקת Bravo, המכשיר מוצמד לחלק התחתון של הוושט במהלך האנדוסקופיה. המכשיר מעביר אותות למחשב קטן שנמצא על פרק כף היד במשך יומיים, ואז המכשיר יוצא דרך הצואה. יתרון נוסף לבדיקת ה-Bravo הוא שאפשר להתקלח ולישון בצורה נוחה יותר מאשר במהלך הבדיקה הסטנדרטית.

בדיקת Esophageal impedance. היא בדיקה בה במקום למדוד חומציות, מודדים אם גז או נוזלים חוזרים לוושט. הבדיקה יעילה לאנשים הסובלים מריפלוקס או מחזרת חומרים לוושט שאינם חומצתיים ולא יזוהו בבדיקת חומציות. הבדיקה נעשית על-ידי החדרת קטטר דרך האף לוושט, בדומה לבדיקת החומצה הסטנדרטית. יש לציין, כי בגלל שהבדיקה חדשה יחסית, מקומה בסיוע לאנשים עם GERD עדיין לא לגמרי ברור.

מצבים הגורמים לקשיים בעיכול עלולים להעלות את הסיכון לצרבת. אלו כוללים:

• השמנה. עודף משקל מפעיל לחץ עודף על הקיבה ועל הסרעפת - השריר הגדול המפריד בין החזה לבטן - מאלץ את שריר הסוגר של הוושט להיפתח וכך מאפשר לחומצות הקיבה לחזור את הוושט. אכילת ארוחות גדולות מאוד או ארוחות עשירות בשומן עלולה לגרום להשפעות דומות.

• בקע סרעפתי. אם בליטה זו של חלק מהקיבה לחלק התחתון של החזה גדולה במיוחד, היא עלולה להחריף מצב של צרבת על-ידי כך שהיא מחלישה את שריר הסוגר התחתון של הוושט.

• הריון. בהריון קיים לחץ נוסף על הקיבה וכן ייצור מוגבר של ההורמון פרוגסטרון. הורמון זה מרפה שרירים רבים, כולל את שריר הסוגר התחתון של הוושט.

• אסטמה. רופאים אינם בטוחים מהו הקשר המדוייק בין אסטמה לצרבת. ייתכן שהשיעול והקושי לנשוף גורמים לשינויים בלחץ בחזה ובבטן, וכך מעוררים חזרה של מיצי קיבה לוושט. תרופות מסויימות לטיפול באסטמה המיועדות להרחבת דרכי האוויר עשויות גם להרפות את שריר הסוגר התחתון של הוושט. אפשרות נוספת היא שחזרה של חומצה הגורמת לצרבת מחריפה את תסמיני האסטמה. לדוגמא, שאיפת כמויות קטנות של מיצי עיכול מהוושט והלוע, פוגעת בדרכי האוויר של הריאות.

• סוכרת. אחד הסיבוכים של הסוכרת הוא גסטרופרסיס (שיתוק קיבה), הפרעה בה לקיבה נדרש זמן רב יותר כדי להתרוקן. תכולת הקיבה, במידה שהיא נשארת לאורך זמן בקיבה, עלולה לחזור חזרה אל הוושט ולגרום לצרבת.

• הפרעה בריקון הקיבה (Gastric outlet obstruction). היא חסימה הנגרמת מצלקת, כיב (אולקוס) או גידול ליד השסתום (שוער) בקיבה השולט בזרימת המזון למעי הדק. הפרעה זו יכולה למנוע מהשסתום לפעול בצורה תקינה או למנוע את יציאת המזון מהקיבה. המזון אינו מתרוקן מהקיבה במהירות הנדרשת וגורם לחומצות הקיבה להצטבר ולחזור לוושט. מצב זה גורם בדרך כלל לסימנים ותסמינים רבים יותר מצרבת רגילה, כמו כאב בטן, קושי באכילה, ירידה במשקל, בחילה והקאה. אם אתם סובלים מסימנים ותסמינים אלו, התייעצו עם הרופא.

• עיכוב בריקון הקיבה. בנוסף לסוכרת ולכיב, תפקוד לקוי של עצבים או שרירים, יכול לעכב את ריקון הקיבה. ולגרום לחזרה של חומצות לוושט. תרופות יכולות גם כן לגרום לעיכוב בריקון הקיבה. אלו כוללות תרופות נרקוטיות, תרופות נגד דיכאון ואנטי-היסטמיניים.

• הפרעות של הרקמה החיבורית. מחלות כמו טרשת רקמות חיבור הגורמות לרקמה שרירית להתעבות ולהתנפח יכולות להפריע לשרירי העיכול להתרפות ולהתכווץ וכך לאפשר את זרימת חומצות הקיבה חזרה לוושט.

• תסמונת זולינגר-אליסון. אחד הסיבוכים של הפרעה נדירה זו הוא שהקיבה מייצרת כמויות גבוהות ביותר של חומצה, ומעלה את הסיכון למחלת ההחזר הוושטי.

כשאנו בולעים, שריר הסוגר התחתון של הוושט - רצועה מעוגלת של שרירים סביב החלק התחתון של הוושט - מתרפה כדי לאפשר למזון ולנוזלים לזרום למטה אל הקיבה. לאחר מכן הוא נסגר שוב.

במקרים בהם שריר הסוגר מתרפה או נחלש בצורה חריגה, חומצות קיבה עלולות לזרום חזרה אל הוושט, ולגרום לצרבת. חזרת החומצה חמורה יותר כשאנו מתכופפים או שוכבים.

מקרים תכופים של צרבת הם בדרך כלל תסמין ל-GERD, למרות שמצבים אחרים כמו בקע סרעפתי גם הם קשורים לצרבת. במצב זה, חלק מהקיבה בולט אל תוך החלק התחתון של החזה. במידה שהבליטה גדולה, בקע סרעפתי עלול להחריף צרבת, משום שהוא מחליש עוד יותר את שריר הסוגר של הוושט.

גורמים אחרים שיכולים להחריף צרבת כוללים:

• מאכלים מסויימים, כמו מזונות שומניים, מזונות חריפים, שוקולד, קפאין, בצל, מיץ עגבניות, משקאות מוגזים ומנתה.

• אלכוהול.

• ארוחות גדולות.

• שכיבה זמן קצר אחרי ארוחה.

• תרופות מסויימות, כולל חומרי הרגעה, תרופות נוגדות דיכאון וחוסמי ערוצי הסידן המיועדות לטיפול בלחץ דם גבוה.

• עישון סיגריות.

אם אתם סובלים מצרבת מקרית וקלה אתם יכולים להקל עליה בעזרת תרופות ללא מרשם ובעזרת טיפולים עצמיים. תרופות ללא מרשם כוללות:

• חומרים נוגדי חומצה. חומרים נוגדי חומצה, כמו מאלוקס (Maalox), מילנטה (Mylanta), ג'לוסיל (Gelusil), רולאידס (Rolaids) וטאמס (Tums), מנטרלים את חומצת הקיבה ויכולים לספק הקלה מיידית. אך חומרים נוגדי חומצה בלבד אינם מרפאים וושט דלקתית שניזוקה מחומצות הקיבה. שימוש יתר בחלק מחומרים אלו עלול לגרום לתופעות לוואי כמו שלשול או עצירות.

• חוסמי רצפטור-H-2. חוסמי רצפטור H-2, כמו סימטידין (cimetidine), פאמוטידין (famotidine), ניזטידין (nizatidine) או רניטידין (ranitidine) זמינים בעוצמה נמוכה ב-50% מהגרסאות הנמכרות תחת מרשם. במקום לנטרל את החומציות, תרופות אלו מפחיתות את ייצור החומציות. הן אינן פועלות במהירות כמו חומרים נוגדי חומצה, אך הן מספקות הקלה ממושכת יותר. רצוי לקחת תרופות אלו לפני הארוחה שעלולה לגרום לצרבת מפני שנדרשת כחצי שעה עד שהן מתחילות להשפיע. הן יעילות גם בהפחתת הריפלוקס בלילה אם לוקחים אותן לפני השינה. ישנם חוסמי רצפטורים H-2 שיכולים לגרום לתופעות לוואי נדירות, כולל סחרחורת, שלשול, כאבי ראש, בעיות בכליות והגדלה זמנית של השדיים בגברים. במקרים נדירים, הן עלולות גם להגיב בצורה מסוכנת לתרופות אחרות.

• חוסמי משאבת הפרוטון. תרופות אלו חוסמות את ייצור החומצה ומאפשרות לרקמת הוושט שניזוקה להירפא. אומפראזול (Omeprazole) הייתה זמינה עד כה תחת מרשם, אך כעת ניתן להשיג אותה ללא מרשם לטיפול קצר טווח בצרבת.

אם אתם סובלים מצרבות תכופות ועקשניות, ייתכן שאתם סובלים מ-GERD, שגורם לוושט דלקתית. GERD בדרך כלל דורש תרופות חזקות תחת מרשם או טיפול רפואי ולפעמים גם ניתוח.

רוב הבעיות הנובעות מצרבת הן חולפות ולא רציניות. אך אם אתם סובלים מצרבת חמורה או תכופה אתם עלולים לפתח סיבוכים הדורשים טיפול רפואי אינטנסיבי יותר ותרופות תחת מרשם. שוחחו עם הרופא אם אתם סובלים מ:

• צרבת מספר פעמים בשבוע.

• צרבת שחוזרת מיד לאחר שנוגדי החומצה מפסיקים את השפעתם.

• צרבת המעירה אתכם משנתכם.

אתם זקוקים לטיפול רפואי נוסף, ייתכן שאפילו ניתוח אם אתם סובלים מ:

• תסמינים הנמשכים למרות שאתם משתמשים בתרופות תחת מרשם לטיפול בצרבת.

• קושי בבליעה.

• חזרה לוושט של תכולה דמית או שחורה.

• צואה שחורה.

• ירידה במשקל.

אפשר להגביל או להפחית את תדירות הצרבות בעזרת שינויים בסגנון החיים:

• הקפידו על משקל תקין. עודף משקל הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לצרבת. קילוגרמים עודפים מפעילים לחץ על הבטן, דוחפים את הקיבה וגורמים לחומצה לחזור חזרה לוושט.

• איכלו ארוחות קטנות. כך תפחיתו את הלחץ על השסתום התחתון של הוושט, ותעזרו למנוע מהשסתום להיפתח ומהחומצות לחזור חזרה לוושט.

• שחררו את החגורה. בגדים שצמודים באזור המותניים מפעילים לחץ על הבטן ועל החלק התחתון של הוושט.

• הימנעו ממעוררי צרבת. לכל אחד ישנם גורמים מסויימים המעוררים את הצרבת. מעוררים שכיחים כוללים מאכלים מטוגנים או שומניים, אלכוהול, שוקולד, מנתה, שום, בצל, עגבניות, קפאין וניקוטין, כולם עלולים להחריף רצבת.

• אל תתכופפו. קשירת שרוכי הנעלים אינה מהווה בעיה. אך התכופפות לאורך זמן כדי לנכש עשבים שוטים בגינה אינה מומלצת אחרי אוכל.

• אל תשכבו מיד לאחר הארוחה. המתינו לפחות שעתיים-שלוש לאחר שאכלתם לפני שאתם נכנסים למיטה, ואל תשכבו מיד לאחר האכילה.

• הרימו את ראש המיטה. הרמה של החלק העליון של המיטה יכולה לעזור גם היא. אפשר לעשות זאת על-ידי הנחת לבנים מעץ או אבן מתחת לרגלי המיטה בצד הראש. אם לא ניתן לעשות זאת, אפשר להכניס מזרן גומאוויר מתחת למזרן הרגיל או תיבת קפיצים כדי להרים את הגוף מאזור המותניים. הרמת הראש בעזרת כריות בלבד אינה מומלצת. אם אתם מרגישים שאתם צריכים להגביה את המיטה בכל לילה, שוחחו עם הרופא משום שהדבר עלול להצביע על GERD ודורש טיפול תרופתי והערכה.

• אל תעשנו. עישון עלול להעלות את חומצות הקיבה. בליעת האוויר במהלך העישון יכולה גם היא להחמיר את הגיהוק ואת הריפלוקס. בנוסף, עישון ואלכוהול מעלים את הסיכון לסרטן הוושט.

רוב מקרי הצרבת הם מקריים בלבד. אם הצרבת ממנה אתם סובלים חמורה או כרונית, ייתכן שאתם סובלים מ-GERD. סיבוכים מ-GERD כוללים גירוי ודלקתיות של הוושט (דלקת הוושט), היצרות הוושט ועלייה מעטה בסיכון לסרטן הוושט.

מספר תרופות ביתיות יכולות לעזור לטפל בצרבת, אך הן מספקות הקלה זמנית בלבד. אלו כוללות שתיית סודה לשתייה יחד עם מים או שתיית נוזלים אחרים כמו סודה לשתייה יחד עם קרם טרטר ומים.

למרות שנוזלים אלו מביאים להקלה זמנית בלבד על-ידי נטרול החומצות וצמצומן, בסופו של דבר הם מחמירים את המצב משום שהם מוסיפים גזים ונוזלים לקיבה, מעלים את הלחץ וגורמים לחזרת חומצה לוושט. יתרה מכך, הוספת נתרן לתזונה עלולה להעלות את לחץ הדם ולהוסיף לחץ על הלב, ועיכול עודף של סודה לשתייה עלול לשנות את האיזון של חומצה-בסיס בגוף.