בית משפט המחוזי בירושלים דן בערעורה של רחל לוי, 58, על גזר דינו של בית משפט השלום בעיר, מיום 11.12.08 והופנה כלפי חומרת העונש. כתב האישום נגד לוי ייחס לה שני אישומים הכוללים עבירות של כניסה למקום מגורים, גניבה, החזקת סמים לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
לוי צירפה מספר תיקים, הודתה במיוחס לה והורשעה על סמך הודאתה בביצוע שורה של עבירות שבוצעו בשנים 2008-2004: כניסה למקום מגורים, גניבה (3 עבירות), החזקת סמים לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר, התפרצות למקום מגורים (4 עבירות), התחזות לאחר, תקיפה, איומים.
בית משפט קמא היה ער למצבה האישי הקשה, מצבה הנפשי המידרדר והתמכרות ארוכת שנים לסמים, אולם נוכח כמות העבירות, חומרתן ועברה הפלילי, העדיף את האינטרס של הגנה על הציבור וגזר על לוי 3 שנות מאסר בפועל מיום מעצרה - 23.4.08; הפעלת מאסר על תנאי של 6 חודשים בחופף, וכן מאסרים על תנאי לעתיד.
בערעור טענה לוי שמצבה הרפואי, הפיזי והנפשי חמור וירוד, שהיא אדם מוכה גורל, ומאסר בפועל אינו ישים ולא יועיל. לדבריה, היא מבקשת להשתקם, ולכן "ניקתה שולחן", והודתה בכל התיקים שהיו תלויים ועומדים נגדה בבית המשפט. "בגזר הדין לא ניתן משקל מספיק לנתונים חשובים אלה, ולחרטתי".
בית המשפט המחוזי קבע שדין הערעור להידחות. "אומנם המערערת אינה צעירה (ילידת 1951) ונסיבות חייה אומללות, אולם פגיעתה קשה, בהיותה מבצעת עבירות באופן סדרתי. אומנם, אין בידי החברה כלי שיקומי ראוי לטפל במקרים של אנשים חולים ומכורים המבצעים עבירות באופן שוטף, אולם היעדר פתרון אחר אין פירושו שיש לאפשר לעבריינית מסוכנת כמו המערערת להלך חופשי".
