המסעדה התירה עישון - הסועד יפוצה

עמירם סבר תבע את חברת בולינט בע"מ לאחר שמסעדה שבבעלותה, פעלה בניגוד להוראות חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 ובניגוד להוראות תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים), התשמ"ד-1984.

לדבריו, ב-12.12.07 הגיע למסעדה והבחין שהשולחנות מצויים בחלל גדול ואטום שהיווה אזור אסור לעישון ולמרות זאת, לקוחות עישנו בקרבתו, ומאפרות היו פזורות על כל השולחנות ולא היה שילוט האוסר על העישון. "פניתי לעובדי הנתבעת בבקשה שיפסיקו את העישון אך בלא הועיל, ונאמר לי שהדבר מקובל וחוקי".

הנתבעת הכחישה את טענותיו של סבר והדגישה שפעלה בהתאם להוראות החוק, ובמועד הרלוונטי לתביעה לא חל התיקון לחוק, שדרש אכיפה ופיקוח מצידה. לדבריה, לרשות המעשנים הוקצה חדר נפרד במסעדה והוצבו שלטים האוסרים עישון. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

בפסק הדין קבעה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, שהמסגרת הנורמטיבית שחייבה את הנתבעת היא הוראות החוק לאחר תיקון מס' 2, וביום 7.11.07 נכנס לתוקף התיקון לחוק והאירועים נשוא התביעה, התרחשו ביום 12.12.07. "לפיכך, במועד קרות האירוע נשוא התביעה, הייתה הוראה המחייבת את הנתבעת באכיפת הוראת איסור העישון, לאור סעיף 2א. לחוק. בנוסף, על הנתבעת הייתה מוטלת חובה להציב שילוט האוסר על העישון בהתאם לסעיף 2 לתקנות".

לדברי השופטת, הנתבעת הפרה את חובתה על-פי דין כשהציבה שלטים עם סמל האוסר על עישון, ללא כיתוב, והקצתה חדר לעישון ששטחו גדול יותר מ-25% משטח המסעדה. "הנתבעת לא דאגה לקיומו של אזור נקי מעישון במסעדה וטעתה בסברה, שאינה חייבת לאכוף את הוראות החוק על הסועדים המעשנים. היה עליה להעיר למעשנים וככל שלא היה עולה בידה להביא בכך להפסקת העישון, היה עליה להודיע לרשויות הפיקוח על הפרת החוק על-ידי הסועדים. זאת לא עשתה הנתבעת, כי אם ביקשה מהתובע לעבור לחלקה האחר של המסעדה, אשר לטעמה היה ללא עישון. זאת אף שלא דאגה כאמור להפרדה מוחלטת, בין האזורים".

עוד אמרה כי "בהיעדר ראיה לסתור, אני מקבלת את עדות התובע כי דלת 'האקווריום' הייתה פתוחה ואילו הייתה ההפרדה מוחלטת בין האזורים לא היה צורך באכיפת הפסקת העישון על הסועדים שהיו באזור המותר לעישון. בנסיבות אלו, אני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בדרישות החוק. הן בשל גודל השטח המוקצה לעישון ובהיעדר הפרדה מוחלטת במועד הרלוונטי לתביעה בין חלקי המסעדה והן בהיעדר כיתוב כנדרש, בשילוט. כך גם נמנעה התובעת מאכיפת האיסור על עישון אף שתנאי המסעדה והוראות החוק חייבו אותה לעשות זאת. על כן דין התביעה להתקבל".

בעניין גובה הפיצוי הפנתה השופטת לדברים שאמר השופט אליקים רובינשטיין, ברע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ: "אין גם מקום להנחיות גורפות באשר לגובה הפיצויים במקרה של הפרתו של חוק למניעת עישון ומטבע הדברים קשה להוכיח נזק ספציפי מעישון העשוי להתגבש לאורך שנים רבות". בסופו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 1,500 שקל והוצאות משפט בסך של 300 שקל בתוך 20 יום.