אחיות, עושות את זה בעבור עצמן

ביני לביני, נמשכים ההליכים בעניין בנות 'בית יעקוב', גם בבג"צ, אולם הליכים אלו מתנהלים בידי ארגון אחר, "נוער כהלכה", אשר נאבק בהפרדה על בסיס מוצא עדתי במוסדות חינוך חרדיים. הגם שחברות תמורה אינן צד להליך בבג"צ, הן מצויות בקשר ישיר עם יואב ללום, יו"ר עמותת 'נוער כהלכה' אשר נאבקת ממש בעצם ימים אלו, בכלים של המשפט המנהלי (להבדיל מן המשפט הנזיקי, מה שעושות חברות תמורה) באפליה. המייל אשר הופץ בידי מרכז תמורה מתייחס גם להליך בבג"צ:

"ההפרדה נעשתה ועודנה נעשת באמצעים פיזיים וברורים לכול כגון: מבניי למידה שונים, חצרות אחרות, שערים נפרדים,שעות הגעה אחרות, תלבושת אחידה שונה לכול מוצא ואף איסור שיחה בין הבנות.

נכון להיום מרבית הסממנים החיצונים שהפרידו בין הבנות הוסרו בחלקם, אולם עדיין מהותית, קיימת הפרדה ומכאן שהאפליה עדיין קיימת וזועקת. כך מגיל כה רך ( הבנות הן תלמידות בית ספר יסודי) לומדות התלמידות על בשריהן את ההשפלה והביזוי בהפלייתן. אותן בנות צעירות חוו השפלה, אפלייה וגזענות מהי, בצורה הגרוטסקית והמכוערת ביותר!"

אבידן מספרת כי בעצם ימים אלו אמור בג"צ להכריע אם אכן מדובר באפליה, או שמא בהפרדה אשר נגזרת מ'שוני רלוונטי', דבר אשר מותר בחוק. אבידן מצרה על כך שהמדינה בתשובתה, בכדי להצדיק את ההפרדה (גם אם פחות בולטת פיזית, כרגע) בין הבנות הספרדיות לאשכנזיות, הציגה בתשובתה נימוקים דתיים מפולפלים על השוני בדרך לימוד הדת אצל מזרחיות ואצל אשכנזיות. אבידן חוששת כי שופטי בג"צ, אשר רובם אינם בקיאים בדקדוקי ההלכה, יעמדו דום אל מול הפגנת הבקיאות הדתית שאינה מהווה לטעמה אלא מסך עשן, ויקבעו כי מתקיים 'שוני רלוונטי' בין בנות מזרחיות לאשכנזיות לצרכי לימודים.

בכדי להמחיש עד כמה האפליה לטעמה גזעית, היא מביאה מקרה של ילדה ששם משפחתה אשכנזי, אלא מאי, בהיות אימה מזרחית, צבע עורה כהה מאד, וכך היא מצאה את עצמה בכיתה ה'מזרחית', כך שטיעוני 'נוסח התפילה השונה' או ה'שוני בלימודי הדת' אינו יכול לעמוד כאשר, לטענת אבידן, המבחן שמיושם בפועל הינו מבחן צבע העור.

עוד מציינת אבידן שלושה מקרים שבהם אשכנזיות כן הושמו בכיתה המזרחית. שתי רוסיות וילדת חינוך מיוחד אחד, מה שמעיד לשיטתה, כי אין פה שוני רלוונטי, אלא הסתכלות על הכיתה המזרחית ככיתת ה"אחרים".

במה תעזור נוכחות הנשים בדיון? אבידן מדגישה כי אין הכרח שמי שתבואנה לדיון לתמוך תהנה נשים מזרחיות בהכרח (מה גם שבימים אלו, עם נישואי התערובת הרבים, כבר אין במובהק 'מזרחיים' אל מול 'אשכנזים'), אלא חשובה הסולידריות: בדיונים הקודמים הגיעו להפגין נוכחות ותמיכה נשות הקשת הדמוקרטית המזרחית וחברות תנועת 'אחותי', והשופטת התעניינה בזהות כל אחת מן התומכות, שאלה לשמה ולשיוכה הארגוני ורשמה זאת.

אבידן מקווה כי נוכחות נשים אשר תומכות במאבק בדיון (וגם גברים, כמובן) תעביר את המסר כי אין מדובר בתביעה כספית, אלא הכסף המתבקש כפיצוי בתביעה אינו אלא אמצעי להשיג הישג עקרוני: אמירה משפטית כנגד אפליה.