|
|
בנייה בלתי-חוקית בעיקר בנגב [אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
בישראל 100 אלף מבנים בלתי-חוקיים, 60 אלף מהם ביישובי הבדואים בנגב, אך אכיפת החוק לגבי מבנים אלו היא אפס אחד גדול - זוהי התמונה המתקבלת מדוח חמור של מבקר המדינה בנושא זה.
ב-2004 החליטה הממשלה על פעילות אכיפה מרכזית. מתברר, כי הנושא מפוצל בין שמונה גופים ומשרדים: מינהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים (שבתוכו יש פיצול בין שתי יחידות), המשטרה, פרקליטות המדינה, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, צה"ל והממונה על תקציבים באוצר. הפיצול מבטיח כנראה מראש את הכישלון.
המבקר: "אין מדיניות אכיפה, אין די מידע, אין תוכנית עבודה מסודרת. הוקמה מינהלה לאכיפת הבנייה הבלתי-חוקית, אך היא לא קבעה מדיניות ולא גיבשה תוכנית פעולה. קיים מחסור בכח אדם לאכיפת החוק... משרד הפנים לא הביא מחלוקות בינו לבין פרקליטות המדינה, בנושאים אלו, להכרעת פרקליט המדינה".
דוגמה פרטנית: המבקר מספר, כי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מנחם מזוז, הנחה כמה פעמים את יחידת הפיקוח במשרד הפנים, לחקור חשדות לבנייה בלתי-חוקית בחווה ב"דרך היין" בנגב. למרות ההנחיה, לא נערכה חקירה במשך חודשים.
מינהל מקרקעי ישראל - ממשיך המבקר - לא טיפל במאות תיקים של בנייה בלתי-חוקית, לא שלח מכתבי התראה, לא הגיש תביעות, ועל הריסה כמובן אין מה לדבר (כתב News1 מעיר: באחרונה הודיע המינהל כמה פעמים על הריסת מבנה בלתי-חוקי זה או אחר, זוהי טיפה בים, אולי לקראת פרסום דוח מבקר המדינה, שתאריכו ידוע שבועות רבים מראש).
60 אלף המבנים הבלתי-חוקיים של הבדואים הם סיפור עגום בפני עצמו. הטיפול בהריסת מבנים אלו - קובע המבקר - מוקפא זה יותר משנה.
