חלק מהדיפלומטים הישראלים נעדרי כישורים

מבקר המדינה קובע (יום ד', 6.5.09) בפרק הדוח השנתי על משרד החוץ כי רבים מהדיפלומטים המוצבים בנציגויות ישראליות בחו"ל, כולל אלו המאיישים תפקידים רגישים כמו שגרירים, נעדרי הכשרה, ידע בשפות, נטולי השכלה אקדמית או ניסיון. המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, ציין עוד כי למרות שכדי לשבץ אדם לתפקיד דיפלומטי עליו לעבור קורס צוערים בן חמש שנים, הכולל התמחות בארץ ובחו"ל, בפועל רבים מתמנים ללא קורס וללא ניסיון.

מהדוח עולה כי המצב בתפקידים בכירים בשירות החוץ המנהלי, קרי: קציני מינהלה וקונסולים אינו טוב יותר. כ-40 עובדים בשירות המנהלי חסרי השכלה אקדמית ועל מקצתם הוטל גם תפקידי מדיני בשעה שלרבים מהם לא היה ניסיון בתחומיהם העיקריים, הנהלה ושירות קונסולרי. כמו-כן, רבים מהם לא ידעו שפה זרה.

בנציגויות קטנות במדינות המוגדרות קשות שירות, אף מילאו את תפקיד קצין המינהלה קצין הביטחון של הנציגות או עובד מקומי שאינם עובדי המשרד ואין להם הניסיון הדרוש למילוי התפקיד; מינויים אלה לא נעשו בידי ועדות המינויים.

מהפרוטוקולים של ועדות מינויים עולה כי המועמדים לאותם תפקידים בדרך כלל לא נבחנו על-פי דרישות התפקיד שקבע המשרד. במקצת הדיונים נעשה המינוי אף שהיו חברים בוועדה שסברו כי אין מועמד מתאים לתפקיד בקרב המועמדים, ובמעקב נמצא שאחדים מקציני המינהלה שמונו באותם דיונים הוחזרו לארץ זמן קצר לאחר שהחלו למלא את תפקידם.

המבקר קורא לועדות המינויים לא להרתע מאי מינוי מועמדים לא מתאימים כדי לא לפגוע בייצוג ישראל בחו"ל, וכדי שלא ייווצר מצב שבו העובד שייבחר ייכשל בתפקידו והמשרד ייאלץ להחזירו לארץ. "החזרת שליח לארץ מותירה נציגות ללא קצין מינהלה וקונסול קונסולרי ויוצרת בעיות הנוגעות לשליח ולבני משפחתו מבחינת מקום המגורים, מוסדות לחינוך הילדים וכד'".

מהדוח עולה כי לצורך איוש בחו"ל של תפקידים דיפלומטיים ותפקידי שירות חוץ מנהלי, חסרים 254 עובדים, וזאת בשעה שבארץ יש דווקא עודף של 279 עובדים בשירות המינהלי. כמו-כן נחשף כי למעשה למנהל אגף משאבי אנוש במשרד החוץ אין שיניים, והוא אינו יכול לאלץ עובד משרד החוץ לצאת לשירות למדינה כלשהי. המנהל,שמעון רודד אמר למבקר כי קיים קושי לאייש משרות במדינות שאינן אטרקטיביות מבחינה כלכלית וכי הוא "אינו יכול לחייב עובדים להגיש את מועמדותם גם כאשר הם אינם משובצים בתפקיד. לכן משרות אלה נשארות לעתים לא מאוישות זמן רב". לדבריו, לעתים הוא פנה ביזמתו לעובדים שלדעתו מתאימים לשמש במשרות שהיו פנויות, במטרה שיגישו את מועמדותם, אולם לא תמיד נשאה פנייתו פרי".

המבקר קבע בדוח כי על משרד החוץ לאתר דרכים אפקטיביות לממש את סמכותו לקבוע, לפי צורכי השירות, את מקום עבודתם של עובדים שאינם משובצים בשום תפקיד. בין היתר, "עליו לשקול לקבוע מסלול שירות לעובדים חדשים המתאים למדיניותו שלפיה כל עובד שנקלט במשרד, ובכלל זה הצוערים, חייב לשרת במדינות קשות שירות ובמדינות הנחשבות פחות אטרקטיביות, ולהציב זאת כתנאי למינויו בעתיד למשרות במדינות המועדפות".