טראומה שעברה האם עוד לפני שנכנסה כלל להיריון משפיעה על התנהגותו האמוציונאלית והחברתית של היילוד. כך התגלה לראשונה במחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת המדעי development psychology.
ההשפעה של טראומות שעוברת האם במהלך ההיריון על היילוד ידועות במחקר, אולם עד כה לא נבדקה ההשפעה של טראומה מעברה הרחוק יותר של האם. המחקר הנוכחי הוא המחקר הראשון שבדק השפעות אלה.
מאחר שמדובר במחקר ראשוני, בחרו החוקרים בחולדות. זאת בשל היותן חיות חברתיות בעלות פעילות מוחית דומה במקרים רבים לזו של בני האדם. במחקר הנוכחי הם בדקו שלוש קבוצות של חולדות: קבוצה אחת עברה סדרה של פעולות הגורמות ללחץ בזמן הבגרות שבועיים לפני ההזדווגות, כך שלא נותרו שום שיירים פיזיולוגים; קבוצה שנייה עברה את סידרת פעולות הלחץ למשך שבוע מייד לפני ההזדווגות; קבוצה שלישית הייתה קבוצת ביקורת שלא עברה שום סדרות לחץ. כשהצאצאים של חולדות אלה הגיעו לגיל הבגרות (60 ימים) בדקו החוקרים את ההתנהגות האמוציונלית – חרדה ודיכאון - והחברתית שלהם.
את המחקר ערכו פרופ' מיכה לשם ואליס שחר-דדון מאוניברסיטת חיפה בשיתוף פרופ' ג'יי שולקין מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ורגטאון. כאמור, הממצא העיקרי מצא שלטראומה שעברו הנקבות לפני שהתעברו הייתה השפעה שונה ומגוונת על הצאצאים.
השפעות שונות בין זכרים לנקבות
לדברי פרופ' לשם, ההשפעות היו שונות ומגוונות, והשתנו בין הקבוצות ובין הצאצאים הזכרים לנקבות, אולם ללא ספק ההתנהגויות שלהם היו שונות מאלו של קבוצת הביקורת.
השוני העיקרי, שהיה משותף לצאצאים של שתי קבוצות המחקר היה התנהגות חברתית מופחתת אל מול הצאצאים של קבוצת הביקורת: חולדות אלה בילו פחות זמן זו עם זו ותיקשרו בצורה מופחתת לעומת קבוצת הביקורת. הנקבות הראו יותר סימפטומים של חרדה אל מול קבוצת הביקורת כשהזכרים הראו דווקא פחות סימפטומים כאלה. הנקבות שאימהותיהן נכנסו להיריון מייד לאחר הלחץ אף הראו התנהגות יותר היפראקטיבית מיתר החולקות.
לשם הדגיש כי הדמיון ההתנהגותי בין חולדות לבני אדם מרמזים שהתופעה קיימת ככל הנראה גם אצלנו. "הכל יודעים שעישון פוגע בעובר ולכן אסור לעשן בזמן ההיריון. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שגם טראומות מעברה של האם, שאינן קשורות כביכול להיריון, משפיעות על התפתחות הילד, ולכן אנחנו חייבים להיערך כראוי גם להשפעות אלה".
