פרופסור גאלו, זוכה פרס דן דוד לשנת 2009 בממד זמן העתיד, בתחום בריאות הציבור, על תרומתו בתחום בריאות הציבור העולמית, ירצה על הנושא: "ההיבטים בחקר האיידס מאז ועד היום".

פרופסור גאלו, מנהל המכון לווירולוגיה של האדם, אוניברסיטת מרילנד, בית ספר לרפואה בולטימור, ארצות הברית, זכה להוקרה רבה על הישגיו המדעיים, ותרומתו החשובה ביותר לבריאות הציבור העולמית, בעיקר עבור הישגיו בחקר נגיף הכשל החיסוני האנושי - איידס HIV, לוקמיה של תאי T ובמיוחד עבור תפקידו המשמעותי בפיתוח בדיקת דם פשוטה לגילוי נגיף האיידס.

ריסון ההתפשטות של מחלה כלל עולמית זו לא היה מתאפשר ללא בדיקת הדם. בדיקת הדם שהפכה לכלי כלל עולמי הבטיחה שתרומות דם תהיינה חופשיות מזיהום בנגיף האיידס וסייעה בזיהוי נשאים בריאים של נגיף ה-HIV. ריסון התפשטות האיידס לא היה מתאפשר ללא בדיקת הדם הזו.

במשך 25 שנה של עבודה מחקרית זכה ד"ר גאלו להכרה מצד הקהילה הבינלאומית. הוא חבר באקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, במכון לרפואה באקדמיה הלאומית למדעים ובארגונים מכובדים בכל רחבי העולם. לד"ר גאלו 26 תארי ד"ר לשם כבוד. ביניהם, תארים מאוניברסיטת אתונה, תל אביב, המבורג, בואנוס איירס, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון קרולינסקה בשטוקהולם.

ד"ר גאלו זכה בפרסים רבים, הכוללים בין השאר שני פרסי לאסקר, פרס חקר הסרטן ע"ש צ'רלס ס. מוט של ג'נרל מוטורס, פרס לחקר הסרטן ע"ש אוטו הרץ (אוניברסיטת תל אביב) ועוד.

פרופסור מרדכי שני, אשר נושא הרצאה בנושא: "בעיות הבריאות בעשור הקרוב במדינת ישראל", ציין בדבריו כי הבעיה העיקרית הרובצת לפתחו של העשור הבא היא אי-יכולתה של הממשלה להשתחרר מניהול בתי חולים בישראל וממדיניות של הססנות בכל הנוגע להחלטות בתחום זה.

לדברי שני, מבלי להוציא את בתי החולים הממשלתיים לתאגידי בריאות, משרד הבריאות לא יצליח למלא את משימותיו. לדבריו, בעיה נוספת היא ההוצאה הגבוהה לרפואה פרטית בישראל, שהיא בין הגבוהות בעולם המערבי - 40%. ההשפעה העיקרית של מצב זה היא בעיקר על השכבות החלשות.

בעשור הקרוב צפוי מחסור חריף ברופאים, לדברי פרופסור שני, וזוהי בעיה ייחודית לישראל בעולם המערבי. אחת הסיבות היא, פרישתם לגמלאות של רופאים רבים שעלו לישראל בעליות הגדולות.
לדברי פרופסור שני, המצב הזה מחייב הקמה של בית ספר לרפואה נוסף בישראל והמיקום האידיאלי הוא באזור הגליל, במגמה להאיץ את הפיתוח האזורי.

"כמו במדינות מערביות אחרות, אחת הבעיות הגדולות בשירותי הבריאות הן המחלות הכרוניות. ישראל מנסה מודלים שונים של ניהול שירותי הבריאות בתחום באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. המגמה הזו חייבת להימשך תוך בחינה מחודשת של מבנה התגמול והשכר לרופאים. מדובר בתקשורת חדשה בין רופאים לפציינטים העוברת לתחום האינטרנט המאפשר העברת נתונים רפואיים, בדיקה וניהול המחלה ללא צורך במפגשים של פנים אל פנים".

פרופסור שני מציין כי מחלות זיהומיות כולל איידס אינן בעיה מרכזית בישראל. יחד עם זאת נושא הסביבה הבריאותית אינו מקבל תשומת לב ראויה.

על אף האתגרים הצפויים פרופסור שני מציין, כי מערכת בריאות הציבור בישראל טובה בעיקר ביחס למדינות המערביות באירופה.

שלושה זוכים בפרס דן דוד לשנת 2009 במימד זמן העבר - בתחום "אסטרופיזיקה - ההיסטוריה של היקום", פאולו דה-ברנרדיס (אוניברסיטת לה ספינזה, רומא, איטליה), אנדרו לאנג (המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארצות הברית) ופול ריצ'רדס (אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארצות הברית) עבור תגליותיהם היסודיות בחקר גיאומטריית היקום והרכבו הודות לניסוייהם BOOMERanG ו-maxima.

ממצאי הניסויים שפורסמו בשנת 2000 סיפקו הוכחה מוסכמת ראשונה כי ליקום גיאומטריה שטוחה.

טוני בלייר (ראש ממשלת בריטניה לשעבר) הוא זוכה הפרס בממד זמן ההווה - בתחום "מנהיגות", עבור מנהיגותו יוצאת הדופן ונחישותו האיתנה לסייע לאזורים המצויים בסכסוך להגיע לכדי הסכם ולפתרון מתמשך.

פרס דן דוד נקרא על-שם איש העסקים הבינלאומי והפילנתרופ דן דוד ומנוהל באוניברסיטת תל אביב. נשיא האוניברסיטה, פרופסור צבי גליל משמש כיו"ר הפרס.

חתני הפרס תורמים 10% מזכייתם למלגות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים. עשר מלגות בסך 15 אלף דולר כל אחת, מוענקות השנה לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטאות ברחבי העולם ועשר מלגות נוספות מוענקות לדוקטורנטים ובתר-דוקטורים מצטיינים מאוניברסיטת תל אביב. מקבלי המלגות מצטרפים לפורום האינטרנט של מקבלי מלגות פרס דן דוד, המשמש כפלטפורמה לדיונים ולהתייעצויות בנושאי המחקר המעסיקים אותם.

המועמדים הסופיים לקבלת פרס דן דוד לשנת 2009 נבחרו על-ידי ועדות מקצועיות, המורכבות מחברים נכבדים מהקהילה האקדמית (חלקם חתני פרס נובל) ומקהילת העסקים הבינלאומית.

על אודות מייסד הפרס, דן דוד

דן דוד, יהודי יליד רומניה, עלה לישראל בשנת 1961, והביא עמו חלום: לפתח טכנולוגיות חדשניות בתחום עיסוקו - הצילום התעשייתי. בשנת 1965 קיבל מבן דודו הלוואה לזמן בלתי מוגבל בסך 200,000 דולר, שאיפשרה לו להגשים את חלומו - הוא פיתח את תא הצילום האוטומטי, והפך אותו לאיש עסקים מצליח. חוויה מוקדמת זו היא שהובילה את דן דוד לייסד את פרס דן דוד, המוקיר אנשים המשפיעים על החברה האנושית, ומסייע לסטודנטים וליזמים צעירים להפוך לחוקרי ומנהיגי העתיד.

וזוהי הפילוסופיה של דן דוד: "הכסף הוא מדד להצלחה, בדיוק כמו שמעלות צלזיוס הן המדד לטמפרטורה. הכסף אינו מטרה בפני עצמה. ההצלחה יכולה להביא לאדם סיפוק, אך לאחר שסופקו צרכיו האישיים, צריך הכסף לשמש למטרות טובות. זו הסיבה שייסדתי את הפרס: באמצעותו יוקדש חלק מההון שצברתי לקידום עבודתם של אנשים מובילים, שהרחיבו את הידע שלנו על עברנו, שיפרו את חיינו בהווה, וסייעו לנו ליצור עתיד טוב יותר".

דן דוד מחלק היום את זמנו בין אנגליה, איטליה, ספרד וישראל. הוא נשוי לגבריאלה פליישמן דוד, ואב לאריאל דוד, עיתונאי צעיר מוכשר. הוא משמש כנשיא החברות Dedem Automatical SRL ו- Photo Me International PLC, חברה הרשומה בבורסה של לונדון ומחזיקה ב-90% מכלל השוק העולמי של תאי צילום אוטומטיים. כמו-כן מעורב דן דוד במספר רב של פרויקטים פילנתרופיים, במגוון עצום של תחומים - מארכיאולוגיה ועד רפואה וקולנוע.