עובדים ותיקים ברשת מספרים כי לפני שנתיים, לאחר שהרשת נמכרה לדודי ויסמן ועברה לניהול רשת דור אלון, גדל שיעור הקנסות, שעד אז הגיע ל־70 שקל בלבד על אי הגעה למשמרת. מדוברות הרשת נמסר השבוע כי הסכומים תוקנו בתחילת 2009, וכיום הקנס בעבור אי הגעה למשמרת עומד על 250 שקל (בעוד שבחלק מהחוזים שהגיעו לידינו הוא עומד על 450 שקל).

העובדים שאיתם שוחחנו השבוע העידו כי הם ממשיכים לעבוד ברשת בעיקר בשל העובדה שהיא מציעה משכורת שעומדת על 22 שקל לשעה, משכורת הגבוהה במעט משכר המינימום שעומד על 19 שקל לשעה. בעבור רבים מעובדי הרשת, ובהם אחוז גבוה של עולים חדשים ויוצאי העדה האתיופית, מדובר בהבדל משמעותי. "כשהגישו לי את החוזה הייתי המומה", מספרת אחת העובדות, גם היא יוצאת העדה האתיופית, "אבל לא יכולתי לעשות כלום כי הייתי צריכה כל שקל. בני העדה שלי שמגיעים לרשת מסכימים לתנאים האלה, כי אין להם עבודה אחרת והם חייבים להתקיים. אבל אני לא יכולתי לשרוד שם, לא יכולתי לסבול את היחס. אמרו לי שאעבוד כקופאית, אבל כשהגעתי לעבודה גיליתי שאני עובדת גם כסדרנית".

יצוין כי החברה נמנעת מלכתוב בחוזה במפורש את תפקידו של העובד ומכנה אותו עובד כללי. הדבר מאפשר ניוד עובדים מתפקידים שונים - מקופאים לסדרנים וכו'.

חן כהן, חבר עמותת תנו לעבוד בכבוד ויו"ר ועד שכונת נוה שאנן שמטפל בפניות רבות של עובדים, טוען כי AM:PM מעסיקה באופן מכוון אוכלוסיות מוחלשות: "נוח להם להעסיק עולים ובעיקר את בני הקהילה האתיופית כי הם עובדים מסורים ולא מתלוננים כי הם לא יכולים להרשות לעצמם לאבד את העבודה. בעבורם כל שקל שיביאו זו פרנסה. הם צריכים כל שקל וחוששים להתלונן. ברשת רואים שאין מי שמתנגד להם, אין ועד או התארגנות עובדים, העובדים לא מספרים לתקשורת, והם ממשיכים לנצל את העובדים יותר ויותר. אני קורא למשרד הרווחה להפעיל סמכותו בנושא".

מנכ"ל רשת דור אלון, ישראל יניב, הגיב לטענות בשם רשת AM:PM: "במקרה של המתלוננת ג' אנו מוכנים לבדוק את פרטי המקרה לעומקו, ואם נגלה שטעינו אנחנו גם מוכנים לתקן. לגבי הקנסות - קנסות ניתנים לעובדים רק בחלק מהמקרים ורק כדי להשליט משמעת, כמתחייב בארגון שמעסיק כל כך הרבה עובדים. כרשת אנו מעוניינים לחזר אחרי עובדינו ולא לגרום להם להיות לא מרוצים. בתגובה על הטענות שהועלו, אנו רואים לנכון לבחון שוב את נושא הקנסות".

חוקי העבודה, כך מתברר, הם לא ערך עליון ב־AM:PM. מבדיקת החוזים שעליהם מוחתמים עובדיה עולה כי הם כוללים כמה סעיפים בלתי חוקיים לכאורה. בחוזה מופיע סעיף המאפשר להטיל על העובד קנסות כספיים במקרים שונים: קנס של 450 שקל על אי התייצבות למשמרת ללא מתן הודעה מוקדמת שמונה שעות לפני תחילת המשמרת וללא קבלת אישור ממנהל המשמרת, או קנס של 150 שקל בגין איחור של רבע שעה. כמו-כן, קיים בחוזה סעיף כללי שבו מעניקה הרשת לעצמה את זכות הקיזוז ממשכורתו של העובד בעבור כל נזק שייגרם לחברה בזמן העבודה, ובכלל זה "נזק לסחורה, אובדן כספים, חוסר בקופה, איחור, אי הופעה למשמרת או כל נזק אחר".

עובדי הרשת חותמים, כמובן, על החוזה עם קבלתם לעבודה. רק מעטים מהם, אם בכלל, יודעים שמדובר בחוזה לא חוקי לכאורה.

חוות דעת שנתן לנו השבוע עו"ד ערן גולן מהנהלת קו לעובד,המתמחה בדיני עבודה ושאליו העברנו את חוזי ההעסקה של הרשת, קובעת כי סעיפי הקנסות בחוזים בלתי חוקיים לכאורה. גולן טוען כי ההחתמה על סעיף הקנסות היא עבירה פלילית לכאורה. "סעיף הקנסות שעליו מחתימה החברה מנוגד לסעיף 25 לחוק הגנת השכר ואף מהווה עבירה פלילית לפי חוק הגנת השכר", טוען גולן. באשר לזכות הקיזוז טוען גולן כי "יש קושי רב באפשרות הגורפת לקזז כל נזק שייגרם לחברה בזמן העבודה, ללא כל קשר לאשמת העובד ומעשיו. יתר על כן, נוכח העובדה שהעובדים משתכרים שכר הקרוב למינימום, הרי שזכות הקיזוז עשויה לגרום למעבר על חוק שכר מינימום וגם זאת עבירה".

עוד אומר גולן כי "מצער לראות כי חברה המעסיקה עובדים בשכר מינימום מבקשת לנצל את בורותם ולבנות קונסטרוקציות משפטיות לא חוקיות שיאפשרו לה לגזול את כבשת הרש של עובדיה".

אנשי הרשת טענו השבוע כי סעיפי הקנסות נועדו בעיקר לשמור על משמעת ובפועל אינם מיושמים לרוב. "מדובר רק במדיניות של הפחדה", אמר השבוע מנהל משמרת בסניף שינקין של הרשת, "זו דרך לשמור על משמעת כדי לנהל כל כך הרבה עובדים. זה נועד להפחיד אותם קצת, זה הכל".

משיחות עם כמה עובדים המועסקים היום ברשת עולה כי הקנסות הם בהחלט סנקציה שימושית. "רק בתלוש המשכורת אתה מגלה שלקחו לך כסף על חוסרים בקופה", מספרת אחת העובדות באחד הסניפים הגדולים של הרשת, "בפברואר הופתעתי לגלות שלקחו לי 30 שקל מהמשכורת תחת הסעיף חוסר בקופה, מבלי שידעתי על כך. לא מזמן המנהלת שלי לקחה מכל בחורה שעבדה במשמרת עשרה שקלים במזומן כי לא ידעה של מי החוסר. הדבר הכי חמור הוא שאין להם ממש דרך לדעת מי אשם בחוסר. את הספירה של הקופה עושים בערב אחרי שעבדו בה כמה קופאיות. בפסח טענו שאני אחראית לחוסר של 100 שקל בערך. התחלתי לברר וגיליתי שזה קרה ביום שבו הייתי בחופש. שאלתי איך זה יכול להיות, והמנהלת טענה שהשם שלי היה על הקופה. זה אומר שלא ספרו את הקופה יום וחצי. הערתי להם על כך, והם לא חייבו אותי. דברים כאלה קורים פה כל הזמן".

לסניף תל אביב של עמותת מען - עמותה לסיוע לעובדים - הגיעה לפני כשנתיים, עוד לפני שהרשת נרכשה על-ידי הבעלים הנוכחי דודי ויסמן, עובדת שמשכרה נוכה קנס בלתי חוקי. העובדת, ליאורה בלוג, סטודנטית מתל אביב, עבדה כמעט שנה כקופאית בסניף זמנהוף של רשת הסופרמרקטים AM:PM, ומצאה כי בתלוש השכר האחרון שלה חסרים 900 שקל. "היא הודיעה על עזיבתה 30 יום מראש כמתחייב בחוזה, אך כשתמו 30 הימים פנו אליה מהרשת וביקשו שתישאר עוד כמה ימים כי לא נמצאה לה מחליפה", מספר מרכז הסניף ניר נאדר, "לאחר שהיא סירבה, קיזזו משכרה 450 שקל על כל יום. מדובר בניצול ובהפרת זכויות". לדברי נאדר, העמותה פנתה להנהלת החברה ונתקלה בהתנגדות. "רק לאחר שהודענו כי לא נהסס למצות את כל האמצעים העומדים לרשותנו, הכוללים פנייה לבית המשפט ולתקשורת, הושב כספה של העובדת". יצוין כי הכסף הושב בתקופת הבעלים החדשים.

העובדים מספרים כי הטענות על חוסרים בקופות לא פוגעות רק בכיס, אלא גם בשמם הטוב בשוק העבודה. ל', שעבדה ברשת כשנתיים, ביקשה להתפטר לאחר שהאשימו אותה בחוסר שהתגלה בקופה. "המנהלים של הרשת מוכרים בכל העיר, וברגע שקורה משהו בסניף גם מעסיקים פוטנציאליים יכולים להסיק מסקנות לא נכונות לגבייך. כשאת מגיעה למקומות עבודה חדשים ואומרת להם שעבדת ב־PM:AM הם מיד שואלים 'באיזה סניף היית? אני מכיר שם את זה וזה'. הם גם מרימים טלפון לברר מה רקורד הקנסות שלך. ביום שטענו שבמשמרת שלי יש חוסר בקופה, הודעתי להם שאני לא רוצה לעבוד שם יותר. זה מעבר לקיזוז סכום זה או אחר, אני לא מוכנה שיקראו לי גנבת. היום אני עובדת בסופר ולא נותנים לי קנסות, לא על איחורים ולא על אי הגעה, ובטח שלא על חוסר בקופה".