|
|
לא בלי בתי. הילדה הועברה לאלתר
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון מתח (יום ד', 27.5.09) ביקורת קשה על בית הדין הרבני שהוציא תוך מחטף ובהליך פגום, ילדה ממשמורת אמה. מדובר באירוע במהלכו הוצאה ילדה לאלתר ממשמורת אמה החילונית והועברה לידי אביה החרדי, במהלך דיון בבין הדין הרבני.
הארוע התרחש לפני כשנה, כאשר האם הגיעה לדיון בנושא מזונות. במהלך הדיון, קבעו הדיינים כי האם, המחזיקה במשמורתה את הילדה במשך כ-9 שנים, הפרה את תנאי המשמורת הקובעים כי הילדה תהיה בחינוך חרדי לפי רוח האב. זאת משום שהיא העבירה את הילדה לבית ספר חילוני. לפיכך הם הורו לאם באופן מיידי למסור את הילדה לידי אביה. האם שהגיבה בחריפות אף נעצרה ושוחררה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש.
זעקת הילדה עולה השמיימה
האם עתרה באמצעות באי-כוחה, עוה"ד צחי פנקס וקרן ארקין חן, לבג"צ לביטול העברת הילדה לאביה ובדרישה להשיב אותה אליה. לטענתם, העברת הילדה עומדת "בניגוד לכללי הצדק הטבעי ותוך כפייה דתית". בית המשפט העליון החליט להותיר את ההכרעה בדבר המשמורת בידי בית הדין הרבני ואף הורה לו להקדים את הדיון במשמורת לסוף שנת הלימודים, יוני 2009.
אלא שבהחלטה מתחו ביקורת קשה על התנהלות בית הדין הרבני בפרשה. השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הוצאת הילדה מהמשמורת של האם המעוגנת בהסכם הגירושין בעייתית, אך לא פחות מכך, האופן שהדבר נעשה "בבית הדין, בגדרי דיון - כמעט מרגע למשנהו". הוא ציין את מצבה הנואש של הילדה לנוכח סכסוכי הוריה כעולה מחוות דעתה של פקידת הסעד שציינה כי "זעקת הילדה עולה השמיימה". מן הראוי שהדיינים יקשיבו לילדה, שהיא כבת עשר בטרם יקבעו בידי מי תהיה המשמורת, שכן "ראוי קולה שיישמע", כתב רובינשטיין.
בהחלטה הדגיש כי לפי שעה, החליט שלא לנקוט בצעדים קשים יותר בהם הוצאת הילדה מהוריה לפנימייה והסדרת הסדרי ראייה להורים או שקילת ייצוג נפרד לילדה. כל אלה, כתב, "הם מוצא אחרון ולא פשוט - שאנו מתפללים שלא להגיע לכך". הוא הפציר בהורי הילדה שלא להוסיף בהתנהגותם מצוקה על זו שהקטינה שרויה בה.
הילדה הועברה חד-צדדית
גם השופטת אילה פרוקצ'יה מתחה ביקורת על דרך הוצאת הילדה בידי הדיינים מחיק אמה, "בהינף יד בלא בחינה כוללת של משמעות הדבר ובלא ניסיון לפתור את הקושי שעלה בשאלת החינוך בדרך שתמנע את עקירת הילדה מסביבת גידולה וחינוכה אצל אמה מזה 9 שנים". השופטת ציינה כי מחוות דעת של פקידת הסעד, האם שימשה משמורנית תקינה לילדה, "נשאה בנטל גידולה מאז נולדה, דאגה לכל מחסורה ונתנה לה חום ויציבות של בית".
הליך הוצאת הילדה ממשמורת האם היה לדברי השופטת "פגום מיסודו. העברה חד-צדדית של הילדה מידי האם לידי האב למרות המלצת פקידת הסעד... בלא בדיקה מקפת בדבר השפעת צעד כזה על שלומה של הילדה. הוצאת הילדה ממשמורת אימה בלא התראה מוקדמת ובלא דיון מקצועי מעמיק ואחראי הם בבחינת מהלך קשה ומוטעה שהיה עשוי להיות מושא להתערבות שיפוטית של בית משפט זה".
השופטת כתבה עוד כי בעת שבית הדין ישקול בנוגע למשמורת "ראוי שיינתן משקל הולם לדברים שנאמרו בפסק דין זה באשר לפגם המהותי שנפל בהוצאת הילדה ממשמורת אמה וכן בדרך בה נעשה הדבר, ולצורך בתיקון העוול והפגיעה שנגרמו לילדה ולאם כתוצאה מפעולה זו".
