לאחר מאבק פרלמנטרי שנמשך שבועות, הצליחו שר המשפטים נאמן וחברי האופוזיציה להשיג רוב מוחץ בוועדה לבחירת שופטים. מלבד שני השרים המכהנים בוועדה - יעקב נאמן וגלעד ארדן, הצליחה האופוזיציה להעביר בהצבעה חשאית בכנסת שני נציגים המועדפים עליה, בוועדה לבחירת שופטים - אורי אריאל (איחוד לאומי) ודוד רותם (ישראל ביתנו).

חבר הכנסת רוני בר-און, שהתמודד מטעם קדימה לתפקיד זה, הפסיד על חודו של קול אחד בלבד. אריאל קיבל 59 קולות ובר-און 58. ח"כ רותם גרף 65 קולות. בכובעו השני משמש רותם כיושב-ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת. הצבתו של האיש החזק של אביגדור ליברמן גם בוועדה לבחירת שופטים, מעניקה לו כוח מוגבר המרכז בידיו עוצמה רבה בצמתי המשפט החזקים בישראל.

לבחירתו של אריאל קדמה בימים האחרונים פעילות מאחורי הקלעים של אנשי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהעדיף את אריאל בוועדה. יושב-ראש סיעת הליכוד, ח"כ זאב אלקין, אמר כי יעניקו לחברי הכנסת הצבעה חופשית כדי לקדם את בחירת אריאל.

נראה היה כי את המהלך יטרפדו חברי הכנסת, בהם יושב-ראש הכנסת ח"כ ראובן ריבלין והשר מיכאל איתן. ריבלין טען בין היתר כי הוא מחויב בנאמנות "למסורת" לפיה בוחרים לוועדה את נציג הסיעה האופוזיציונית הגדולה, קרי, בר-און - כנציג קדימה. אך בסופו של דבר, כאמור, אריאל נבחר לתפקיד.

לוועדה למינוי דיינים נבחרו חברי הכנסת עתניאל שנלר מקדימה ומשה גפני מיהדות התורה.

ארגון מבוי סתום למען מסורבות גט מותח ביקורת על בחירתו של ח"כ גפני לוועדה לבחירת דיינים. באת-כוח הארגון עו"ד בתיה כהנא דרור אומרת כי בחירת גפני לוועדה יוצרת רוב חרדי בוועדה, ו"סותמת את הגולל על אפשרות מינויי דיינים בעלי אחריות לאומית המסוגלים לפתור את תחלואי מערכת בתי הדין הרבניים".

התנהלותה האדישה של הכנסת הובילה לדבריה להפקרת בתי הדין הרבניים בידי מגזר אחד - הליטאי חרדי. בכך הוכיחו חברי הכנסת כי "הדיבורים על זכויות נשים ורווחתן הנם רק מס שפתיים של לפני הבחירות". כהנא דרור הוסיפה כי בחירתו של גפני עלולה להביא ל"דרדור נוסף של מערכת בתי הדין הפוגעת בנשים, ולהפוך את הוועדה לכלי לסידור עבודה עבור 'מקורבים'".