|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גידול של 8.5% במספר המתלוננים
|
|
|
שיאן התלונות המוצדקות: אגד
|
נגד המוסד לביטוח לאומי מוגשות הכי הרבה תלונות ● אולם תלונות מוצדקות מוגשות בעיקר נגד משרד התחבורה והדואר
|
|
רע שההגה בידיים של אגד [AP]
|
|
|
|
|
|
|
מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הגיש לכנסת הדוח ה-35 של נציב תלונות הציבור לשנת 2008. הדוח השנתי, בדומה לדוחות קודמים, כולל תיאור של מגוון הנושאים שנציבות תלונות הציבור עוסקת בהם ושל היקף פעילותה; מוצגים בו ליקויים מערכתיים הנוגעים לסדרי המינהל הציבורי שהתגלו במהלך בירור התלונות, וכן מוצגים בו מבחר מקרים פרטניים המתארים את פעילותה של הנציבות לשמירה על זכויות הפרט ולקידום רווחתו ואיכות חייו. היקפו של הדוח משקף את הגידול המתמשך במספר התלונות המוגשות לנציבות תלונות הציבור בשנים האחרונות. בשנת 2008 הוגשו לנציבות 10,571 תלונות - גידול של 8.4% לעומת שנת 2007. נגד 24 גופים בשירות הציבורי וברשויות המקומיות הוגשו למעלה מ-100 תלונות. הגופים שמספר התלונות שהוגשו נגדם היה הגדול ביותר הם המוסד לביטוח לאומי (986 תלונות), משטרת ישראל (584), משרד האוצר (376), משרד המשפטים (371) ומערכת בתי המשפט(322), משרד הפנים (323), משרד החינוך (313), משרד הבינוי והשיכון (264) ומשרד התחבורה (243).
התלונות המוצדקות
בשנת 2008 טיפלה הנציבות ב-13,147 תלונות (בכללן תלונות משנת 2007), וסיימה את הטיפול בכ-82% מהן (10,743 תלונות). 30% מכלל התלונות שהתבררו לגופן נמצאו מוצדקות. זהו שיעור גבוה, וחובתו של המינהל הציבורי היא לפעול לצמצומו ולשיפור היחס לאזרח. במקרים רבים הביאה עצם התערבותה של נציבות תלונות הציבור לתיקון הפגיעה במתלונן, בלא שנדרשה הכרעה פורמלית בתלונה, ופירוש הדבר הוא ששיעור התלונות המוצדקות עשוי להיות גבוה אף יותר. לא כל התלונות מוצדקות, אך מי שבראש הרשימה חורג הרבה מעבר למקובל במדינות אחרות בעולם (30%), והדבר חמור ביותר. להלן הבולטים לרעה באחוז התלונות המוצדקות: הגידול הניכר במספר התלונות המוגשות לנציבות מלמד, ללא ספק, על האמון שהציבור הרחב, על כל שדרותיו, נותן בנציבות כמוסד הממלא תפקיד מרכזי בהגנה על האזרח מפני שרירות רשויות השלטון המרכזי והמקומי. |
|
7 צווי הגנה נגד חושפי שחיתויות
|
|
נציב תלונות הציבור מייחס חשיבות רבה להגנה על עובדים שחשפו מעשי שחיתות במקום עבודתם ובשל כך התנכלו להם מעסיקיהם. בשנת 2008 ניתנו שבעה צווי הגנה (זמניים וקבועים) כדי להגן על זכויותיהם של עובדים כאלה שהגישו לנציבות תלונות על התנכלות. הנציבות ממשיכה לקיים קשר עם אותם מתלוננים, גם לאחר מתן הצו, כדי לוודא שהצו נאכף הלכה למעשה.
|
|
הנציבות הודיעה כי תתמיד במאמציה להצדיק את אמון הציבור בה כמוסד התורם להגנה על זכויות אדם, וכי תמשיך כל העת לשפר את השירות לפרט, תוך קיצור משך הטיפול הממוצע בתלונה והקפדה לערוך בירור יסודי, מקצועי וללא משוא פנים. "חובתם של רשויות המדינה ושל הגופים הציבוריים ללמוד את החלטות הנציבות ולפעול לשיפור השירות לאזרח תוך הקפדה על שמירת זכויותיו", נמסר.
לאחרונה הוקם בנציבות מרכז המופקד על רישום אלפי התלונות המתקבלות, מיונן על-פי אמות המידה הקבועות בחוק וניתובן לאגפי הבירור השונים בנציבות; הדבר נועד לאפשר מתן שירות טוב ומהיר יותר למתלוננים וטיפול יעיל יותר במקרים המחייבים התערבות דחופה.
כדי להגביר את נגישותו של מוסד נציב תלונות הציבור לתושבי הפריפריה ובעיקר לאוכלוסיות החלשות, שהנציבות משמשת להן לפה בריבן עם הרשות, נפתחו בנצרת ובבאר שבע לשכות לקבלת תלונות המאוישות בעובדים הדוברים את השפות הנפוצות בערים אלה ובסביבתן. שיעורם הגדול של הפונים ללשכות אלה - 13% מכלל התלונות שהתקבלו בנציבות הוגשו בהן - מעיד על הצלחה
בהשגת יעד זה. בשנת 2008 עברה לשכת באר שבע למשרדים מרווחים יותר כדי להקל את קבלת השירות ולשפר את הטיפול בציבור הפונים, ואף לשכת נצרת עומדת להרחיב את היקף פעילותה על-ידי הקמת שלוחה לקבלת קהל בעיר נצרת עילית, שבה מתגוררים עולים חדשים רבים, בעיקר מחבר המדינות.
מתוך שאיפה להגביר את המודעות לקיומו של מוסד הנציבות ואת נגישותו לנזקקים לשירותיו גם באזורים אחרים, עתידה להיפתח בקרוב לשכה לקבלת קהל באזור רמלה-לוד.
לרשות המתלוננים עומדת האפשרות לפנות לנציבות (נוסף על פנייה בכתב ובעל פה) גם באמצעות אתר האינטרנט של המשרד. ואמנם, בשנת 2008 התקבלו כ-30% מהתלונות באמצעות אתר האינטרנט ובדואר אלקטרוני.
|
|
| תאריך:
|
17/06/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/06/2009
|
|
עידן יוסף
|
|
שיאן התלונות המוצדקות: אגד
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אורן מול מגדל
|
17/06/09 17:49
|
|
|
|
2
|
|
קורא
|
18/06/09 10:35
|
|
משרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד) מעניק סיוע בדיור למי שנמצאו זכאים לכך על-פי נהליו. הסיוע ניתן בדרך ובשיעור שנקבעו בחקיקה או בנוהלי המשרד. סיוע בדיור ניתן באמצעות השתתפות של המשרד בתשלום שכר הדירה של זכאים השוכרים דירות בשוק החופשי או באמצעות הקצאת דירות, תמורת דמי שכירות בסכום נמוך ממחיר השוק, שחברות לדיור ציבורי (כגון עמידר, עמיגור ופרזות) מטפלות בהשכרתן עבור המדינה. סיוע בדיור ניתן גם באמצעות הלוואות בתנאים משופרים לדיור לפי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992.
|
|
|
|
|
אביו של נכה צה"ל התלונן בשם בנו על ליקויים בטיפולו של האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון (להלן - אגף השיקום) בתשלום תגמולים לנכי צה"ל, כדלקמן:
|
|
|
|
|
המתלוננת, ניצולת שואה, הגישה ללשכה לשיקום נכים במשרד האוצר (להלן - הלשכה) תביעה לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ותביעתה נדחתה. ערעור שהגישה לוועדת העררים שליד בית משפט השלום בתל אביב נדחה אף הוא. גם תביעה לתגמולים וערעור שהגישה אחותה של המתלוננת נדחו, אך האחות הגישה לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת ועדת העררים. הערעור התקבל ובית המשפט הורה ללשכה להכיר באחות כנכת רדיפות הנאצים ולשלם לה תגמולים ממועד הגשת תביעתה ללשכה. המתלוננת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת ועדת העררים, אך בקשתה נדחתה בנימוק שחלף זמן רב בין החלטת ועדת העררים ובין הגשת הערעור [לפי סעיף 17(ח) לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ערעור על החלטת ועדת העררים יש להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך שלושים יום מיום קבלת ההחלטה, אולם המתלוננת הגישה את הערעור כשנתיים לאחר שהתקבלה החלטת הוועדה].
|
|
|
|
|
בינואר 2006 פנה לנציבות עורך דין המייצג משפחות שהתגוררו בגוש קטיף והעתיקו במסגרת תוכנית ההינתקות את קברי יקיריהן מבית העלמין שבגוש קטיף לבית העלמין בניצן ובמשואות יצחק. בתלונתו טען כי מִנהלת סל"ע, סיוע למתיישבי חבל עזה וצפון השומרון (להלן - מִנהלת סל"ע), לא עמדה בהבטחתה להכשיר בעוד מועד את בתי העלמין בניצן ובמשואות יצחק לקליטת הקברים: בבית העלמין בניצן לא הוכשרה דרך גישה ראויה ואין בו סככת אבלים וחדר טהרה, ואילו בבית העלמין במשואות יצחק המצבות הישנות שהועתקו מבית העלמין בגוש קטיף נזרקו בשדה קוצים בסמוך לבית העלמין ולא נקברו, שלא כמתחייב מההלכה ושלא לפי ההבטחה שניתנה למשפחות. כמו-כן, בחלקה המיועדת לקבורת נפטרי גוש קטיף שבבית העלמין לא הושלמו עבודות ההכשרה והפיתוח ולא הושלם שביל הגישה לחלקה, שלא כמובטח על-ידי מִנהלת סל"ע ומשרד הביטחון.
|
|
|
|
|
המתלונן הועסק כעובד כוח אדם בכלבייה העירונית בעיריית אשקלון והיה מעורב בתחקיר של תוכנית "כלבוטק" שחשפה פעילות בלתי תקינה ובלתי חוקית, לכאורה, של מנהל השירות הווטרינרי בעירייה (להלן - המנהל). בתחקיר נחשף, בין השאר, כי המנהל המית כלבים רבים שנתפסו משוטטים בלי שהודיע לבעליהם כי הם נתפסו וכי הם נמצאים בכלבייה, אף שבגופם היה שבב אלקטרוני לצורך זיהוי בעליהם.
|
|
|
|
|
המתלונן, העובד כבוחן נהיגה במשרד הרישוי במחוז הצפון, התלונן כי משרד התחבורה שוקל לפטרו מאחר שהגיש לממונים עליו, למשטרה ולגורמים אחרים תלונות רבות על זיופים במבחני נהיגה ועל אזלת ידו של אגף הרישוי בעניין הטיפול בנושאים אחרים שעליהם הוא מתריע. לדבריו, דוח מבקר המדינה העוסק בנושא ההתמודדות עם תאונות הדרכים מבוסס בין היתר על תלונותיו, ומשרד התחבורה לא עשה דבר בעניין הממצאים החמורים שהתריע עליהם, אף שבגינם נשקפת סכנה לחיי אדם.
|
|
|
|
|
המתלוננת עבדה ככוח עזר במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל מדצמבר 2003. באוקטובר 2006 דיווחה לממונים עליה כי אח שעובד בבית החולים התעלל באחד המטופלים (להלן - האירוע). לטענת המתלוננת, לאחר שדיווחה על האירוע היא החלה לסבול ממסכת התנכלויות, וזו הסתיימה בפיטוריה באפריל 2008.
|
|
|
|
|
המתלונן מוכר כנכה על-ידי המוסד לביטוח לאומי והתגורר שנים רבות בדירה שמנהלת חברת עמידר. בתלונתו קבל על שעמידר דרשה ממנו לשלם חוב בסך יותר מ-18,000 ש"ח בטענה שלא שילם את דמי השכירות במלואם מאז שנת 2002. המתלונן טען כי היה זכאי להנחה בשל הכנסתו הנמוכה; אולם משרד הבינוי והשיכון (להלן - המשרד) סירב להעניק לו את ההנחה משום שיש בבעלותו מכונית, והבעלות על מכונית מונעת קבלת הנחה, אלא אם כן הציג המבקש אישור שהמוסד לביטוח לאומי הכיר ברכב כ"רכב ניידות" (המשמש נכי גפיים) או "רכב רפואי" (המשמש לנסיעות לטיפולים רפואיים[סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, קובע, לעניין זכאות מבוטח לגמלת הבטחת הכנסה, כי לא יראו רכב כנכס אשר מופקת ממנו הכנסה אם "התובע, או בן משפחתו של התובע, זקוקים לרכב לצורך טיפול רפואי הניתן מחוץ לביתם, לפי תוכנית טיפול שנקבעה מראש או לפחות 6 פעמים בחודש בפרק זמן העולה על 90 ימים רצופים, והכל לפי כללים ותנאים שקבע השר"]).
|
|
|
|
|
בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, נקבע כי יותקנו דודי שמש בדירות הדיור הציבורי [דירות הדיור הציבורי הן דירות בבעלות המדינה שחברות לדיור ציבורי (כגון עמידר, עמיגור ופרזות) מטפלות בהשכרתן עבור המדינה והן מושכרות בדמי שכירות בסכום נמוך ממחיר השוק למי שנמצאו זכאים לכך על-פי נוהלי משרד הבינוי והשיכון]. מכיוון שהחוק מקצה תקציב שנתי מוגבל לצורך כך, נקבעו בתקנות סדרי הקדימות לעניין התקנת הדודים . עוד נקבע בתקנות שיש להקים ועדת חריגים שתהיה מוסמכת לאשר התקנת דודים למשפחות שאינן זכאיות לקדימות לפי התקנות, על-פי אמות מידה שתקבע הוועדה ותפרסם ברבים.
|
|
|
|
|
המתלוננת, אחות במקצועה, התלוננה כי פוטרה במהלך הריונה מהמרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל (להלן - ביה"ח).
|
|
|
|
|
לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן - חוק הפסיכולוגים), רשאי לעסוק בפסיכולוגיה רק אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או מי שקיבל היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה (להלן - פסיכולוג). לפי סעיף 15 לחוק הפסיכולוגים, זכאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים רק בעל תואר "מוסמך" לפסיכולוגיה או בעל תואר גבוה ממנו שניתנו מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ-לארץ, אשר ועדה שמינה שר הבריאות הכירה בו כשווה ערך לתואר "מוסמך" כאמור.
|
|
|
|
|
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
